ת"א 17227-12-13 גואטה ואח' נ' יולזרי ואח'

לפני תביעה כספית על סך 173,990 ₪ בגין ליקויי בנייה אשר התגלו, לטענת התובעים, בדירה אותה רכשו מהנתבעים, ותביעה לפסיקת פיצוי מוסכם בגין הפרת הסכם המכר. לטענת התובעים, הפרו הנתבעים את חובת הגילוי כלפיהם, משלא יידעו אותם על קיומם של פגמים נסתרים בדירה.

בתאריך 23.10.12 נחתם בין הצדדים הסכם מכר, לפיו רכשו התובעים מהנתבעים דירה הנמצאת ברחוב עזר שמואל 2 בקרית אתא הידועה כחלקה 53/5 בגוש 10504 (להלן: "הדירה") בתמורה לסך של 790,000 ₪. במהלך חודש דצמבר 2012, העריך שמאי מטעם בנק למשכנתאות אליו פנו התובעים, את שווי הדירה במחיר נמוך מזה שננקב בהסכם המכר. לפיכך, פנו התובעים אל הנתבעים בדרישה להפחית ממחיר הדירה.

בפגישה שהתקיימה בין הצדדים במשרדו של עו"ד אלכסנדר שיבר, שערך את הסכם המכר, הסכימו הנתבעים להפחית סך של 20,000 ₪ ממחיר הדירה. עובדה זו, עליה אין חולק, לא נזכרה בכתב התביעה, והובאה לידיעת בית המשפט רק בכתב ההגנה.

לטענת התובעים, במועד מסירת הדירה שהיה קבוע ליום 30.04.13, גילו כי הדירה במצב תחזוקה ירוד ושונה ממצבה כפי שהיה במועד ביקורם בדירה, טרם חתימת ההסכם.

לטענתם, הנתבעים הסתירו מהם פגמים מהותיים בדירה, הכוללים בין היתר רטיבות, צנרת רקובה, נזילות, פגמים במערכת האינסטלציה והחשמל של הדירה, ואת העובדה שהפרגולה נבנתה ללא היתר בניה, בניגוד להצהרת הנתבעים בסעיף 2.2 להסכם לפיה אין חריגות בנייה ובניגוד לסעיפים 2.4 ו-2.6 להסכם לפיהם אין בדירה מום או פגם נסתר, ולהצהרת הנתבעים לפיה, למיטב ידיעתם, כל מערכות הבית תקינות.

לטענת התובעים, לא מדובר בנזקים של בלאי סביר אלא בנזקים ופגמים שהיו ידועים למוכרים שהסתירו אותם במכוון. מוסיפים וטוענים התובעים כי נזקים אלו, לא התגלו להם בעת בדיקתם וביקורם בדירה, מאחר והבית היה עמוס בריהוט ובחפצים.

לטענת התובעים, בעל מקצוע מטעמם העריך את תיקון הנזקים בעלות של 84,252 ₪. חלק מהליקויים ובמיוחד הדחופים, תוקנו ע"י התובעים בעלות של 12,910₪ המגובים בחשבוניות, נזקים נוספים שתוקנו ללא חשבוניות לרבות חומרים שנרכשו לצורך כך, הוערכו בסכום של 18,500 ₪.

לאחר השיפוץ, הוכנה מטעם התובעים, חוות דעת מהנדס אשר העריך את סך הנזקים הנותרים בדירה בסכום של 56,000 ₪ בתוספת מע"מ, נכון ליום 10.07.13. לתצהיר העדות הראשית, צירפו התובעים חוות דעת עדכנית ליום 26.11.14 של המהנדס אליעזר גוכמן שהעריך את הנזקים בסכום כולל של 283,613 ₪.

עוד טוענים התובעים כי, נגרמו להם נזקים נוספים בגין הפסד ימי עובדה ועוגמת נפש המוערכים על ידם בסך של 15,000 ₪, בנוסף לפיצוי מוסכם בגין הפרת ההסכם בסך של 80,000 ₪.

בסיכומיהם, הוסיפו וטענו התובעים, כי חוות הדעת שהוגשו מטעמם לא נסתרו שכן לא הוגשה חוו"ד נגדית מטעם הנתבעים, שגם לא ביקשו לחקור את המומחים מטעמם. הוכח בהתאם לחוות הדעת כי הנתבעים הסתירו במכוון ליקויים רבים ואף אם לא היתה כוונת הסתרה, חלה עליהם "אפשרות הידיעה" המזכה את התובעים בפיצוי בגין אי התאמה בין מה שרכשו לבין מה שקיבלו בפועל (רע"א 7642/97 שטרית נ' נוסבאום, נג(3), 516).