ת"א 17165-10-12 נוימן נ' אלעד

הנתבעת מבקשת לבטל פסק דין שניתן על ידי במסגרת הסדר פשרה בין הצדדים. עיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה וקיימתי דיון במעמד הצדדים. באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות ואלה נימוקיי:

העובדות

1. המשיב (להלן – "התובע"), אדריכל במקצועו, הגיש נגד המבקשת (להלן – "הנתבעת") תביעה על סך 281,996 ₪ לתשלום עבור עבודות שביצע עבורה במסגרת פרויקט מסוים, וכן עבור עבודות שנמנעו ממנו בשל התנהלות הנתבעת. הוגשו כתב הגנה וכתב תשובה, והצדדים זומנו לקדם משפט.

2. ביום 12.2.2014 הגישו הצדדים לבית המשפט הודעה על הסכם פשרה, "מבלי להודות באחד בטענות משנהו, ולצורך סילוק סופי ומוחלט של כל הטענות האחד כנגד משנהו". אלה עקרונותיו המרכזיים של הסכם הפשרה:

א. בית המשפט ימנה אדריכל בעל ניסיון בתכנון מוסדות חינוך.

ב. התובע יגיש לאדריכל את פירוט העבודות שביצע, אך לא יותר מהעבודות אשר נטען שבוצעו בכתבי הטענות.

ג. האדריכל יקבע בשאלות הבאות: גובה השכר שמגיע לתובע בגין העבודות שביצע ומה גובה התמורה המגיעה לתובע, אם בכלל, בגין המשך עבודות התכנון אשר נמנעו ממנו.

ד. לאחר קבלת קביעת האדריכל יתן בית המשפט פסק דין לתשלום לתובע בהתאם לקביעת האדריכל, וכן יקבע את שכר הטרחה וההוצאות אשר ישולמו לתובע. בית המשפט התבקש להתחשב בכך ששכרו של האדריכל ישולם על ידי הנתבעת.

ה. לאור המועד בו התקבלה ההסכמה, ולאור מהותה והעברת ההכרעה לצד ג', התבקש בית המשפט להורות על השבת האגרה.