ת"א 17158-06-10

מדובר בתביעה לפירוק שיתוף.

התביעה הוגשה ביום 9/6/10 ונטען בה כי התובעים בעלי זכויות או זכאים להירשם כבעלי זכויות במקרקעין.

בתיק הוגשו מספר כתבי הגנה, שכן הנתבעים מחולקים, לפחות באופן רעיוני, לקבוצות בהתאם למוריש/מורישה שמהם קיבלו את זכויותיהם.

כתוצאה מכך, נוצר בלבול מסויים במספור הנתבעים בכתב התביעה וכתוצאה מכך גם במערכת נט המשפט. בפרוטוקול הדיון שהיה בפני ביום 3/7/12 נעשה ניסיון להסדיר את שמות הנתבעים ומספריהם ובהתאם לכך לציין מי מהם מיוצג על ידי מי. על כל פנים, בדיון היום התברר , בין היתר כתוצאה מההליך שהתנהל ביחס למקרקעין האלה בבית המשפט המחוזי (ת.א. 35312-02-11), כי לחלק מהנתבעים אינטרס משותף לזה של התובע ולעומת זאת לחלק אחר מהנתבעים אינטרס מנוגד לזה של התובע.

בכתבי ההגנה טענו הנתבעים, בין היתר, כי התובעים אינם רשומים כבעלי זכויות במקרקעין וכי מטעם זה דין התביעה להדחות. בתגובה לטענות אלה הציג ב"כ התובעים בפתח הדיון שהיה בפני ביום 11/1/11, נסח ולפיו נרשמו זכויות התובעים יום קודם לכן.

לפיכך נותרה התביעה על כנה.

בהמשך, הגישו חלק מהנתבעים תביעה לבית המשפט המחוזי, על מנת שיכריע בשאלת הבעלויות במקרקעין. הדיון בתובענה שבפני עוכב עד להכרעת בית המשפט המחוזי.

ביום 18/6/15 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בת.א. 35312-02-11. בפסק הדין הורה בית המשפט המחוזי על מחיקת בעלותם של התובעים, ושל חלק מהנתבעים, מרישומי לשכת רישום המקרקעין והורה כי במקום הבעלות תרשם לזכותם רק הערת אזהרה.

כפועל יוצא מהחלטת בית המשפט המחוזי אין עוד לתובעים זכויות רשומות במקרקעין.