ת"א 17082-04-10 חברה חלקה 303 בגוש 26 בע"מ ואח' נ' חדר ואח'

א. כללי

1. התובעים רשומים כבעלי מקרקעין מוסדרים, חלקה 303 בגוש 31072 (להלן: המקרקעין). הנתבעים הקימו מבנים על המקרקעין. בפני תובענה שהגישו התובעים, להורות על "סילוק ידם [של הנתבעים] מהמקרקעין, הריסת כל המבנים שבנו והשבת המקרקעין לתובעים" (סעיף 9 לכתב התביעה).

    

   ב. רקע וטענות הצדדים

2. בכתב התביעה נטען כי מר איברהים גולאני יחד עם מר אחמד יוסף מסרי (להלן בהתאמה: גולאני ומסרי), השיגו במרמה רישום של הערת אזהרה על זכויותיהם של התובעים במקרקעין. בעקבות זאת, ביצע גולאני עסקה עם נתבע 1, שבמסגרתה התחייב למכור לו את המקרקעין. נתבע 1, בתורו, התחייב למכור חלקים מהמקרקעין ליתר הנתבעים. התובעים טענו כי גולאני ומסרי הורשעו בפלילים בגין מעשה המרמה; כי הנתבעים כולם היו שותפים לקנוניה; וכי בכל מקרה המקרקעין שייכים לתובעים, אשר מעולם לא הסכימו לכך שהנתבעים ישהו במקרקעין, ולפיכך יש להורות לנתבעים לסלק את ידם מהמקרקעין, כפי שנתבקש.

3. מטעם הנתבעים השונים הוגשו שלושה כתבי הגנה (כתב הגנה מטעם נתבעים 1 ו-3; כתב הגנה מטעם נתבעים 2 ו-5; וכתב הגנה מטעם נתבעים 4, 7, 11, ו-12). הטענות שנטענו בכתבי ההגנה השונים דומות בעיקרן. על פי הנטען, נתבע 1 רכש מגולאני את המקרקעין בתום לב ובתמורה, תוך שהוא מסתמך על העתק של רישום המקרקעין שהציג בפניו גולאני, המשקף קיומה של הערת אזהרה לטובת מסרי. הנתבעים הוסיפו וטענו כי יתר הנתבעים רכשו את המקרקעין בתום לב ובתמורה מנתבע 1, בהסתמך על אותם מסמכים. עוד טענו הנתבעים בכתבי ההגנה כי התביעה התיישנה, כי לכל הפחות נפל שיהוי בהגשתה, וכי בכל מקרה קמה להם זכות לרכוש את המקרקעין, שכן הם הקימו עליהם מחוברים ששווים עולה על ערך המקרקעין.

4. יוער מעתה כי בסיכומים השתנה קמעה מוקד הטענות שהעלו הנתבעים, ועיקר הדגש הושם על טענות מתחום "דיני היושר" וחובת תום הלב. בין היתר טענו הנתבעים כי הגשת התובענה ובייחוד תביעת הסעד של סילוק יד בה עולה כדי שימוש לרעה בזכות. בהקשר זה צוין כי התובעים רשומים אמנם כבעלי המקרקעין, אך הם מעולם לא החזיקו בהם בפועל, אינם מחזיקים בהם, וסביר כי גם בעתיד לא יוכלו להחזיק בחלק המקרקעין שממנו מבוקש לסלק את הנתבעים, שכן חלק זה מצוי מעברה הצפוני של גדר ההפרדה. בנסיבות אלה, כך טענו הנתבעים, על התובעים להסתפק בסעד פָחוּת כגון קבלת פיצוי על החזקת הנתבעים במקרקעין מכוח חוק עשיית עושר ולא במשפט התשל"ט-1979 ועמידה על סילוק ידם אינה נעשית בתום לב, כאמור. גם בסיכומים שבו והדגישו הנתבעים את השיהוי שנפל לטעמם בהגשת התביעה, שהוא שהביא למצב שבו הם מצויים.

    

   ג. השתלשלות ההליך

5. ההליך נידון תחילה בפני כבוד השופטת מלכה אביב. בשנת 2014, עם צאתה של כבוד השופטת אביב לשבתון לקראת פרישה, הועבר ההליך לטיפולי.

6. לאחר העברת ההליך נעשו ניסיונות לבחון את האפשרות לסיים את המחלוקת בדרך מוסכמת שבמסגרתה ירכשו הנתבעים את מרבית חלק המקרקעין שמצוי צפונית לגדר ההפרדה, ואף הושגה הסכמה עקרונית בעניין זה (עמודים 10-11 לפרוטוקול). עם זאת, בסופו של דבר הסכמה עקרונית זו לא נתגבשה לכדי הסכם מחייב. בנסיבות אלה נקבעו מוסכמות שאותן אפרט להלן, ובהמשך נשמעו העדויות מטעם בעלי הדין: מטעם התובעים העידו תובע 2 וכן מר אריה קינג שפעל מטעם התובעים בעניין המקרקעין, ואילו מטעם הנתבעים העידו נתבעים 1-3, 5 ו-12. בתום שמיעת העדויות השמיעו בעלי הדין את סיכומיהם. הגיעה אפוא, עת ההכרעה.