ת"א 17028-12-14 אבו אל היג'א נ' בית המכס חיפה ואח'

העניין שבפני, תובענת התובעת להחזרת תפוס לפי ס' 192 לפקודת המכס, ובקשת הנתבעת (הגלומה בכתב ההגנה) למחיקת התובענה מחמת היעדר יריבות.

על פי הנטען בתובענה, טענה הנתבעת כי הינה הבעלים הרשום של כלי רכב מתורצת סקודה מ.ר. 78-201-16, כלי רכב אשר נתפס במסגרת הפעלת סמכותה של הנתבעת 1 במסגרת פעילות אכיפה, כאשר השימוש בכלי הרכב נחשד ככזה ששימש להברחת טובין.

טענה הנתבעת 1 בהקשר זה, כי מאחר והתובעת אינה הבעלים הרשום של כלי הרכב, וכלי הרכב לא היה בשימושה של התובעת בעת תפיסתו, הרי שאינה מנויה עם הגורמים היכולים להגיש את התובענה להשבת תפוס, ובהתאם נתבקשה מחיקת התובענה על הסף בהיעדר יריבות.

ביום 13.1.2015 הוריתי לתובעת כמפורט להלן: " בשים לב לכך כי כתב התביעה נעדר כל תימוכין או אסמכתאות לנטען, ובשים לב לטענות הנתבעת 1 בדבר היעדר יריבות, תבהיר התובעת, בתוך 30 ימים מהיום, כיצד מבססת היא את טענת היריבות, ותשיב לאמור בסעיפים 1-5 לכתב ההגנה – תוך צירוף אסמכתאות מתאימות. "

במענה הגישה התובעת תשובתה וצירפה צילום מרישיון הרכב. לדברי התובעת, היא הבעלים של מלוא מניות חברת "רכב ס.א.ל.ח. למסחר 2011" שהינה הבעלים הרשום, ולכן לגישתה, קמה לה הזכות להגיש הבקשה להחזרת התפוס.

לפי סעיף 190 (א) לפקודת המכס, " אניה, כלי הובלה או טובין שנתפסו בתור מחולטים ולא היו הקברניט או הבעל נוכחים בשעת התפיסה, חייב התופס למסור לקברניט או לבעל או לסוכן של התפוס, הודעה בכתב על התפיסה ועל סיבתה, בין במסירה אישית ובין במכתב אליו שנשלח בדואר, או שנמסר, למקום מגוריו או עסקו הידועים לאחרונה; וכל אניה, כלי הובלה או טובין שנתפסו יראו כמוחרמים. אם האדם שמידו נתפסו או בעל התפוס לא מסר לגובה המכס במקום הקרוב ביותר, תוך חודש מיום התפיסה, הודעה בכתב שהוא תובע את התפוס; אולם אם היו הטובין שנתפסו דבר האבד או בעל חיים חי, רשאי גובה המכס למכרם או להשמידם מיד גם אם הם טרם מוחרמים".