ת"א 17003-06-13 דרעי ואח' נ' זברוב ואח'

תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפלת"ד") ולחלופין, על פי פקודת הנזיקין (נוסח חדש).

החלטה זו עוסקת בשאלת סיווג התאונה: אם תאונת דרכים, אם לאו.

הצדדים חלוקים בשאלה העובדתית הנוגעת לנסיבות התאונה והן בשאלה המשפטית בקשר לסיווג התאונה.

נסיבות התאונה

1. התובע תיאר את נסיבות התאונה בתצהירו כדלקמן

   "2. ביום 18.07.2011, הייתי מעורב בתאונה קשה כאשר במהלך עבודתי, מנוף המותקן על משאית מסוג וולוו מ.ר. 8302600 (להלן: "המשאית") ניסה להרים שוחה, קרי, שתי חוליות בטון בקוטר של 1.2 מ' בעובי 15 ס"מ בגובה 1 מ' במשקל של 1 טון לערך, כאשר לפתע קפצו חוליות הבטון, נפלו עליי והעיפו אותי למרחק של 2 מטר לתוך בור וריסקו את רגליי (להלן: "התאונה").

   3. בהיותי מוטל על הרצפה, שוחה אחת השתחררה ונפלה ממנוף המשאית ופגעה בי כאשר השוחה השנייה נותרה תלויה על גבי שרשרות מנוף המשאית."

    

2. במהלך חקירתו בבית המשפט מסר התובע כי, לפני שירד לבור, ניסו לשחרר את החוליות באמצעות המנוף על ידי הזזתם לצדדים אך הדבר לא הצליח; בעקבות כך הוא ביקש מהנהג, נתבע 1 (להלן: "הנתבע"), להרפות את השרשראות, ולאחר שעשה כן הוא ירד לבור (עמ' 8 לפרוטוקול, ש' 16 – 18; עמ' 9, ש' 8 – 31).

    

   התובע אף מסר בעדותו כי לאחר שהיה בבור הוא לא ראה מה עשה הנהג, נתבע 1, אם הוא הפעיל את המנוף ואם לאו (עמ' 10 לפרוטוקול, ש' 24 – 26).

    

   עוד נמסר על ידי התובע בחקירתו כי כשירד לבור, מנוע המשאית עבד אך כשהפעיל את הקונגו הוא לא יכל לשמוע אם עדיין עבדה (עמ' 13 לפרוטוקול, ש' 1 – 2).