ת"א 169932-09 פרחי ואח' נ' ידיעות אחרונות בע"מ ואח'
|
ת"א בית משפט השלום הרצליה |
69932-09
21.7.2014 |
|
בפני השופט: יחזקאל הראל-סגן נשיאה |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
תובע: ניסים פרחי |
נתבעות: 1. ידיעות אחרונות בע"מ 2. ג.א.ש. קבוצת שרותי שלמה ניהול ואחזקת מבנים |
| הצעה | |
שאלת החבות:
נראה כי אין מחלוקת שהתובע החליק בשל רצפה רטובה עקב עבודות ניקיון שבוצעו ע"י עובד/ת של הנתבעת 2. כן אין מחלוקת כי עבודות אלו בוצעו במהלך יום העבודה.
הצדדים, בין אם במתכוון ובין אם בלא משים, נמנעו מלהידרש לשאלות עובדתיות שנותרו ללא מענה: האם הוצבו שלטי אזהרה (העובדת לא זומן/נה להעיד); האם היה על הנתבעת 2 להשאיר מעברים בטוחים; האם הושאר מעבר בטוח; האם ניתן היה להשאיר מעבר בטוח במקום בו נפל התובע; היכן בדיוק נפל התובע?
שאלות אלו יעלו מן הסתם במהלך שמיעת הראיות ויחייבו התייחסות במסגרת פסה"ד.
עבודת דסק החדשות 24 שעות ביממה חייבה ביצוע עבודות במהלך יום העבודה ומטבעה יצרה סיכון להחלקת מי מהעובדים בשל רצפה רטובה. הנתבעת 2 פעלה בהתאם להוראות הנתבעת 1 בכל הנוגע לשעות ביצוע העבודה שנקבעו ע"י הנתבעת 1. יחד עם זאת, בין אם בשל הסכמה מפורשת ובין אם בשל הוראות הדין, היה עליה לבצעה ככל שניתן, תוך הפחתת הסיכון הטמון בנפילה במהלך העבודה - סיכון המוטל בראש ובראשונה לפתחו של המעביד שמוטל עליו לדאוג לעובד למקום עבודה בטוח.
יאמר כי התובע מסר גרסה ממוקדת ו"מקוצרת" בדבר נסיבות קרות התאונה ויש להניח כי במהלך החקירה הנגדית תעלנה עובדות נוספות שבשלב זה לא ניתן לדעת את תוכנן, על כל המשתמש מכך.
הנתבעת 2, (כפוף לשאלות שהושארו בצריך עיון), פעלה בהתאם להנחיות הנתבעת 1. ברם, לאור האמור לעיל סבורני כי הסיכון מונח גם לפתחה.
באשר לפסה"ד אליו מפנה הנתבעת 2 – אינו ישים למקרה שבפנינו שכן במקרה שנדון לא הוכח כי היה בידי חברת הניקיון כדי למנוע את קרות התאונה, בעוד שבמקרה שבפנינו עולים סימני שאלה בעניין זה.
יש להביא בחשבון רשלנות תורמת של התובע ששיעורה יקבע בסופו של יום בהתאמה לראיות שתוכחנה, לרבות השאלה מה היה צריך התובע ומה היה יכול לעשות על מנת למנוע את קרות התאונה, וכן מה עשה?
שאלת רשלנותו התורמת של התובע תובא בחשבון בהצעתי בסכום הפשרה.
בהתאם לס' 13 להסכם, על הנתבעת 2 לשאת בנזקים שנגרמו ע"י עובדיה לצד ג', לרבות העיתון. ברם, הסעיף אינו מטיל חבות בגין אחריות העיתון ואינו כולל סעיף שיפוי. לאור האמור לעיל ולאחר שהבאתי בחשבון גם את טענות הנתבעת 1 כלפי הצדדים השלישיים, ובהנחה כי הפניקס לא בטחה את הנתבעת 1, הצעתי היא כי הנתבעת 1 תישא ב-60% מהתשלום והנתבעות 2-3 והפניקס תשאנה ב-40%.
ככל שיוכח כי הנתבעת 1 בוטחה ע"י הפניקס – יהיה עליה לשאת במלוא התשלום, בכפוף לכפל ביטוח אם וככל שיוכח.
שאלת שיעור הנזק: מהראיות שהובאו עולה כי נכותו של התובע היא נכות תפקודית בעלת השלכות של ממש, וככל הנראה מעבר לנכות הרפואית.
שכרו של התובע בשלושת החודשים שקדמו לתאונה אכן הסתכם ב-14,911 ₪ ברוטו בצירוף הפרשות המעביד לקרן פנסיה.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|