ת"א 16924-09-11 פ' נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ

1.התובעת, ילידת 5.8.1982, נפגעה ביום 15.10.2010 בתאונת דרכים (להלן: "התאונה"), כמשמעה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "החוק").

2.הצדדים אינם חלוקים בשאלת החבות (ראה הודעת הנתבעת מיום 2.4.2014). לפיכך יעסוק פסק הדין רק בשאלת נזקיה של התובעת.

הראיות:

3.מטעם התובעת העידה התובעת בעצמה. תצהירה על כל נספחיו - סומן ת/1. כמו כן, הוגשו מטעם התובעת דוחות שומה לשנים 2010-2012 - סומנו ת/2, מסמכים רפואיים ותלושי שכר עדכניים - סומנו ת/3.

4.מטעם הנתבעת לא העיד איש, אך הוגשו מסמכים רפואיים המתייחסים לעברה של התובעת סומנו - נ/1.

הנכות הרפואית:

5.התובעת נבדקה ע"י מומחה רפואי מטעם בית משפט, ד"ר ולן (להלן: "המומחה"), אשר קבע בחוות דעתו:

"לפי ממצאי בדיקתי לא קיימת בברך שמאל נכות ולאור התיעוד הרפואי שעמד בפניי לפיו תועדו תלונות דומות כבר טרם קרות התאונה הנדונה, הרי שאין קשר בין תלונותיה בברך שמאל לתאונה מיום 15.10.2010.

בעמוד שדרה צווארי, נכותה עקב ההגבלה הקלה בתנועות הינה 10% לפי סעיף 37(5)(א). נכות זו כולה הינה כולה תוצאת החבלה בצוואר בתאונה הנדונה. לדעתי אין לזקוף חלק מהנכות לחובת עברה בגין כאבי צוואר שתועדו בשנת 1995, כיוון שאז לא תועדה הגבלת תנועה ומאז לא תועדו כאבי צוואר במשך 15 שנה.

אני ממליץ לאשר נכות זמנית בשיעור 100% למשך התקופה לגביה הוצגו אישורי מחלה".