ת"א 16912-03-14 צרף נ' חננייב ואח'
|
ת"א בית משפט השלום נצרת |
16912-03-14
1.1.2015 |
|
בפני השופטת: רננה גלפז מוקדי |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
תובע: מ.צ. |
נתבעים: 1. אליין חננייב 2. שירביט חברה לביטוח בע"מ |
| החלטה | |
כללי
לפני תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף אשר נגרמו לתובע, יליד 1946, בתאונת דרכים אשר ארעה ביום 11.11.09 ואשר לטענת התובע, הנתבע 1 הוא אשר גרם, בנהיגתו הרשלנית, לתאונה.
התביעה אשר הוגשה בחודש מרץ 2014, מתבססת על עוולת הרשלנות לפי פקודת הנזיקין (נוסח חדש) ומצורפת אליה חוות דעת הנושאת תאריך 4.10.10, לפיה נותרה לתובע נכות רפואית צמיתה בתחום האורטופדי.
בכתב התביעה ציין התובע כי הוגשה בעבר תביעה נגד הנתבעים, אך היא נמחקה, לבקשתו – כך טענת התובע. מעבר לכך, לא צויין דבר לגבי הליכים משפטיים קודמים.
ייאמר כבר כעת - אין המדובר בתביעה שנמחקה, אך הנושא יידון בהמשך.
הבקשה וטענות הצדדים
הנתבעים עתרו בכתב הגנתם לדחות את התביעה על הסף.
לטענתם, ניהל התובע הליך משפטי נגד הראל חברה לביטוח בע"מ, מבטחת רכבו של התובע בעת התאונה, בבית משפט השלום ברמלה במסגרת ת.א 40080-05-11 צ' נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "התביעה הראשונה"). תביעה זו, בעילה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפלת"ד") הסתיימה בהסכם פשרה אשר קיבל תוקף של פסק דין.
הנתבעים טוענים כי סעיף 8 לחוק הפלת"ד קובע את עקרון ייחוד העילה לפיה תובע יכול למצות את זכויותיו ביחס לנזקים אשר נגרמו לו כתוצאה מתאונת דרכים כמשמעה בחוק הפלת"ד בהליך לפי חוק הפלת"ד בלבד ללא כל אפשרות לניהול הליך משפטי נוסף הנובע מאותה התאונה בדיוק.
התובע טען בתגובתו כי בתביעה הראשונה, סירבה הנתבעת להכיר בחבותה בטענה להעדר כיסוי ביטוחי בהתאם לפוליסה (פוליסת סחר). בסופו של יום, נאותה, לפנים משורת הדין, לסיים את התיק בתמורה לתשלום הוצאות בסך של 10,000 ₪, אולם סכום זה כלל אינו משקף את הנזק אשר נגרם לו כתוצאה מהתאונה, הן הנזק הגופני ובכלל זה הנכות הצמיתה הן הנזק הממוני, אשר על כן פנה התובע כעת למיצוי זכויותיו לפי פקודת הנזיקין. לתמיכה בטענותיו, הפנה התובע להחלטת בית משפט השלום בירושלים, ת.א. (י-ם) 16518/96 כהן דקל נ' סיביס מזון ומסחר בע"מ (30.7.03).
הנתבעים טענו בתשובתם כי לא זו בלבד שהתובע הגיש את תביעתו כשהיא נגועה בחוסר תום לב משווע כאשר בחר להסתיר את מלוא העובדות הרלוונטיות לתאונה מושא תיק זה, אלא שהוא אף הסתיר את ההליכים אשר התנהלו בתביעה הראשונה ובהם הצעת בית המשפט אשר נטלה בחשבון את נכותו של התובע כפי שנקבעה במל"ל בשיעור של 5%, את העובדה שבעת הדיון היה התובע בן 66 שנים, ואת תגמולי המל"ל אשר שולמו בגין פגיעתו. לטענת הנתבעים, התובע מיצה את תביעתו בגין הנזקים אשר נגרמו לו כתוצאה מהתאונה מושא תיק זה ולפיכך יש לדחות את תביעתו זו על הסף.
דיון
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|