ת"א 16908-01-11 דדי ואח' נ' ר.אביטל ובניו בע"מ

1.לפניי תביעה שעוסקת בהסכם מכר שנחתם בין הצדדים' ומכוחו רכשו התובעים מהנתבעת דירה ברח' מקור חיים 40 בירושלים. תביעה זו נחלקת לשלושה ראשים: הראשון, החזר כספים שהתובעים שילמו עבור חנייה לא מקורה בבניין; השני, פיצוי בגין ליקויי בנייה בדירה והשלישי והאחרון, פיצוי בגין איחור במסירה.

רקע עובדתי וטענות הצדדים:

2.ביום 21.6.09 רכשו התובעים דירת 4 חדרים מהנתבעת ובין הצדדים נכרת הסכם מכר. סעיף 2.א. להסכם מתאר את הנכס באופן הבא:

" "הדירה"- דירה בת 4 חדרים, מטבח וחדרי שירות בקומה שניה בכניסה ב' של הבניין הפונה לצדדים מערב דרום מזרח ברחוב מקור חיים 40, חלקה 158 בגוש 30141... והמסומנת באות "א" בתוכנית...

...

הזכות בידי הקונה עובר למסירת החזקה בדירה לקונה לרכוש חניה אחת מקורה תמורת סכום השווה ל-3,000$ בצירוף מע"מ ויתווסף לתמורה הנקובה בטבלה. זכות זו מותנית בכך שתוכנית החניה של הבניין לא תשונה ולא יוקטן מספר החניות בבניין".

החניה:

3.בהתאם להיתר הבניה שאושר והיה בתוקף במועד כריתת ההסכם היו בבניין 34 מקומות חניה (להלן: "ההיתר הראשון").

4.אין חולק כי בעקבות שינוי בהיתר הבנייה (להלן: "ההיתר השני"). חלק ממקומות החנייה הפכו למחסנים, ומספר החניות הן המקורות והן הלא מקורות בבניין הצטמצם.

5.מוסכם גם כי לדירתם של התובעים לא הוצמדה חנייה מכל סוג שהוא, ובכתב התביעה המקורי הסעד שנדרש על ידם היה הצמדה של חניה לא מקורה לדירה.

6.התובעים טוענים כי עולה בבירור מההסכם, וממספר מקומות החנייה שהיה אמור להיות בבניין על פי היתר הבניה הראשון, כי הם זכאים לחניה לא מקורה, ועומדת להם הזכות לרכוש חניה מקורה. התובעים לא ביקשו לרכוש חניה מקורה, אך ביקשו צו מניעה שימנע את חלוקת החניות הלא מקורות בין השכנים בבניין, עד להכרעה בסוגיה זו.

7.לאחר בירורים משפטיים, נדרשה הוספה של מספר בעלי דירות אחרים להליך זה, שכן על פי הסכם המכר שנכרת עם שכנים אלו, הם רכשו חניה לא מקורה. מכאן שהיה חשש כי אותם שכנים יינזקו, אם יינתן פסק דין המורה לנתבעת להעביר לבעלות התובעים אחת מהחניות הלא מקורות.

אחת המשפחות השכנות שצורפה להליך היא משפחה פחימה, ולאחר משא ומתן בין הצדדים הוסכם כדלקמן: משפחת פחימה תמכור את החנייה שלה לתובעים כנגד תשלום של 40,000 ₪. הוסכם כי לצורך מימוש ההסדר, ועד להכרעה בשאלה מי מהצדדים צריך לשאת בעלות החניה, התובעים יפקידו בקופת בית המשפט 20,000 ש"ח והנתבעת תפקיד אף היא 20,000₪. סכומים אלו אכן הופקדו ובהתאם להסכמת הצדדים הועברו למשפחת פחימה.