ת"א 16892-12-14 רוזנברג נ' חזנוביץ ואח'

בפני בקשת הנתבעים להתיר להם להגיש הודעת צד ג' כנגד הורי התובעת, וזאת בטענה כי יש להטיל עליהם חלק מהאחריות לכך שהטיפול האורטודנטי שביצעה הנתבעת 1 בפי התובעת, נכשל.

התביעה, אשר הוגשה לפני שנה ומחצה, מייחסת לנתבעים רשלנות רפואית ביחס לטיפול האורטודנטי שביצעה הנתבעת 1 בפי התובעת, בשנים 2004-2007, בעת שהתביעה היתה קטינה בת 11-14 בהתאמה.

לטענת התובעת בתביעתה, הנסמכת על חוות דעת ד"ר רדליך, הטיפול שהומלץ לה כלל לא התאים לליקוי שהיה במבנה לסתותיה, והנתבעת 1 כשלה מלהסביר לה ולהוריה כי יתכן שהטיפול האורטודנטי לא יפתור את הליקוי. לטענת התובעת, לו ידעו הוריה כי הטיפול לא יפתור את הליקוי היו מוותרים על ביצועו עד הגיע התובעת לגיל בגרות המתאים לביצוע ניתוח הנדרש לתיקון הליקוי. בנוסף נטען לרשלנות באשר למתן הנחיות לתובעת באשר לביצוע הטיפול, ובאי נקיטת אופציה טיפולית אחרת.

בכתב ההגנה הכחישו הנתבעים את כל טענות התובעת, טענו כי הנתבעת הסבירה להורי התובעת את מלוא הסיכונים והסיכויים שבטיפול שהומלץ על ידי הנתבעת, והם נתנו הסכמה מדעת לטיפול. לטענתם הטיפול שניתן היה מקצועי וסביר ועמד בקנה מידה רפואי מקובל. כמו כן נטען בכתב ההגנה כי התובעת לא שיתפה פעולה עם הטיפול, לא נשמעה לעצת רופאיה ולא אפשרה את השלמתו והצלחתו, והביאה לסיומו לפני השלמת הטיפול המלא.

הנתבעים ביקשו וקיבלו ארכות להגשת חוות דעת רפואית מטעמם, וזו הוגשה לבסוף בחודש 2/16.

במקביל להגשת חוות הדעת מטעמם, ביקשו הנתבעים מהתובעת כי תמציא את מספרי הזהות של הוריה (ראה מכתב יום 7.2.16).

בעקבות הגשת חוות הדעת מטעם הנתבעים, בקשה התובעת לצרף חוות דעת משלימה מטעמה, שיש בה, כך נטען, התיחסות לטענות הכלולות בחוות הדעת מטעם הנתבעים. לאור התנגדות הנתבעים להגשת חוות דעת כזו, ללא שתוגש בקשה לתיקון כתב התביעה, קיימתי דיון ולאחריו התרתי את הגשת חוות הדעת המשלימה, תוך מתן זכות מקבילה לנתבעים, ככל שיבקשו להשלים את האמור בחוות הדעת מטעמם (דבר שלא נעשה), זאת בהחלטה מיום 14.3.16.

רק ביום 4.4.16, לאחר מתן החלטה בענין, מסרה התובעת את מספרי הזהות של הוריה, ומיד לאחר מכן הוגשה הבקשה שלפני.

התובעת מתנגדת לבקשה, שכן לטעמה הנתבעים יכולים היו להגיש את ההודעה לצדדים השלישיים במועד הגשת כתב ההגנה מטעמם, ומי שלא עשו כן אין מקום להתיר להם לעשות זאת בחלוף כמעט שנה ממועד הגשת כתב ההגנה, מבלי שניתן טעם מספק לכך.

התובעת מצביעה על כך שהטענות כלפי ההורים שבבסיס ההודעה שמבוקש להגיש, כבר היו ידועות לנתבעים בעת הגשת כתב ההגנה (אם כי שם נטענו כלפי התובעת), והנתבעים לא נזקקו לחוות דעת המומחה מטעמם על מנת לדעת כי יש להם טענות בדבר אי שיתוף פעולה מצד התובעת אשר הכשיל את הטיפול. באשר לטענת הנתבעים כי לא היו בידיהם פרטי הורי התובעת (מספרי זהות), ציינה ב"כ התובעת כי היא רק נדרשה למסור אותם בחודש 2/16 וממילא לא היה כל קושי של הנתבעים לבררם קודם לכן, באם אכן חפצו בכך.