ת"א 16808-03-11 רובי נ' ישראל ואח'

מבוא

1. התובע, יליד 11.10.77, מורה בבית ספר לחינוך מיוחד, הותקף ביום 23.6.08 על ידי אחד התלמידים שהיה בן 16 במועד האירוע במהלך שיעור בכלכלת בית שהתקיים בבית הספר. על פי המפורט בכתב התביעה, תקף התלמיד את התובע תוך שהוא נוגח באפו של התובע, ובועט בעצמה בידו הימנית. בעטיה של התקיפה נגרמו לתובע שבר בשורש כף היד וכן באפו. ידו של התובע הושמה בגבס והוא נעדר מהעבודה למשך 4 שבועות.

2. עיקרה של המחלוקת בין הצדדים הינה באשר לשאלת האחריות לאור הנסיבות המיוחדות של האירוע. כמו כן חלוקים הצדדים ביניהם גם באשר לנזק שנגרם לתובע בעקבות התאונה.

   נסיבות התאונה

   גרסת התובע

3. בתצהיר עדות ראשית הצהיר התובע כי ביום האירוע היה בכיתה עם כארבעה תלמידים, ביחד עם שאר תלמידי הכיתות אשר שוכנו אף הם באותה כיתה, ועסק בהדרכתם. לשם העברת הדרכה בחוג לכלכלת בית שנערך במטרה ללמד את התלמידים כיצד להכין לעצמם אוכל, העביר את תלמידיו לכיוון היציאה מהכיתה, בדרכם למטבח שבו נערך החוג (סעיף 18 לתצהיר עדות ראשית).

4. התלמיד התוקף (להלן- "הקטין"), שהה באותה עת בשירותים, ועל כן ביקש התובע מהסייע שעבד עמו להביא את הקטין כדי שייטול חלק בפעילות (סעיף 19). הקטין היה נסער מההמולה ששררה במקום, ורק לאחר הפצרות רבות הסכים לשתף פעולה ונכנס למטבח (סעיף 20). התובע הצהיר כי "בשלב זה, בשל הרעש הרב וההמולה הרבה ששררו בתחומי בית הספר, זאת בנוסף לצפיפות הרבה וההכרח לעבור מכיתת הלימוד למטבח, עת עמדתי מאחורי התלמיד נגח התלמיד בעוצמה רבה באפי ובעט בידי הימנית בחוזקה" (סעיף 21). התובע הוסיף כי לאחר שנרגעו הרוחות הוא פונה בעזרת מורה אחר לסניף קופת חולים בשיח ג'ארח, שם הוענק לו טיפול רפואי ראשוני (סעיף 21).

5. במהלך חקירתו הנגדית השיב התובע כי גודל המטבח שבו נערכה הפעילות במועד האירוע היה כגודלה של כיתת לימוד (עמ' 6, שורה 25). המעבר למטבח נעשה כדי ללמד את התלמידים להכין סלט. באותה עת היו 7 תלמידים בכיתה (עמ' 7, שורות 10-11). התובע חילק את העבודה בין התלמידים, חלקם סידרו, חלקם שטפו, חלקם חתכו בסכין. הסכין לא הייתה חדה (עמ' 7 שורות 17-18).

6. עמו באותה עת היו הסייע והמרפאה בעיסוק (עמ' 7, שורה 22). המרפאה בעיסוק הייתה עם שלושה או חמישה תלמידים, והוא עם הקטין ועם תלמיד נוסף (עמ' 7, שורות 27 עד 28). בכיתה לא שרר בלגן (עמ' 7, שורה 32). על פי תיאורו הוא ביקש מהקטין להיכנס למטבח, וזה סירב לכך. לדבריו "כאשר נכנס למטבח הוא לא היה לחוץ, כאשר הוא התחיל בעבודה לא הראה לי סימני לחץ בכלל, לא הייתי מאחוריו, הייתי לידו, וראיתי אותו, אותו בן אדם שאני מכיר. לא היה מתפרץ, לא היה לו הכעס המפחיד הזה" (עמ' 8, שורות 13 עד 15).

7. התובע חזר והשיב כי הוא לא עמד מאחורי הקטין אלא לצדו, וזה נגח בו הצידה (עמ' 8, שורות 27-31). התובע לא התכונן לכך שהקטין יתפרץ (עמ' 9, שורות 2-4).

   גרסת הנתבעים

   עדות גב' צפאא עבאסי