יונס ואח' נ' סיף ואח'

1.לפני תביעת התובעים לחייב את הנתבעים לפצותם בגין נזקים שנגרמו למבנה מסחרי (מאכז מסחרי) בבעלותם בכפר ערערה, אשר ניזוק עקב מעשה הצתה שאירע ביום 9.11.2017 בשעות הבוקר המוקדמות. התובעים טענו כי נזקיהם מגיעים כדי 1,910,788 ₪ אולם העמידו את תביעתם ע"ס מיליון ₪ לצרכי אגרה. 

2.ואלה טענות התובעים בתמצית; התובעים הם בעלים של מרכז מסחרי המורכב משתי קומות ששטחו 2,000 מ"ר ומורכב משתי קומות (מרתף וקרקע) בחלקה 13 בגוש 12165 בכניסה לכפר ערערה (להלן : "המרכז המסחרי"). הנתבעים מס' 1 ו- 2 הם אבא ובנו (הנתבע מס' 1 (להלן : "בהא") הוא בנו של הנתבע מס' 2 (להלן : "עלי")) סוכני ביטוח והנתבעת מס' 3 היא חברה בע"מ שהפעילה סוכנות ביטוח. עפ"י התובעים ביום 28.8.1997 נחתם הסכם שכירות (נספח ג' לכתב התביעה) בין הנתבע מס' 1 לבין התובע מס' 2, לפיו שכרו הנתבעים 65 מ"ר בקומת הקרקע במבנה המסחרי לשם ניהול סוכנות ביטוח, כאשר לצד המשרד התנהלו עסקים נוספים לרבות מסעדה, משרד עו"ד, מכולת, חנות צעצועים וחנות בגדים.

3.עפ"י הנטען בכתב התביעה, ביום 9.11.2007, בשעות הבוקר המוקדמות אירעה שריפה במבנה המסחרי שכילתה חלקים במבנה המסחרי וגרמה לו נזק רב. עפ"י התובעים, פרצה האש במשרד הנתבעים והיא התפשטה לכיוון יתר חלקי המרכז המסחרי.

4.בעקבות השריפה הוזמנו למקום שירותי כיבוי אש אשר כיבו את האש. כמו-כן בעקבות השריפה והנזקים הרבים שנגרמו למבנה, הוזמן מטעם התובעים חוקר שרופיות א. סלוצקי אשר ערך חוות דעת שצורפה לכתב התביעה (נספח ד') ממנה עולה כי מוקד האש היה במשרד הנתבעים. חוקר השריפות הגיע למסקנה חד משמעית כי סיבת האש היא הצתה מכוונת. מסקנתו זו ביסס הוא על מספר מוקדי אש אשר התגלו במשרד הנתבעים ועל גילוי חומר מאיץ בשלושה מוקדים (ראו פרק ה"מסקנות" בחוות הדעת).

5.כמו-כן נטען בכתב התביעה כי הוזמן לזירת האירוע שמאי ומעריך נזקים- ח'אלד סלאמה, אשר ביקר במקום ביום 10.11.2007 , והוא העירך את הנזקים שנגרמו לכל חלקי המבנה המסחרי, לרבות בגין עבודת פינוי המבנה לצורך תיקון הנזקים ותיקון הנזקים בסך 787,841₪ ובתוספת שכר שמאים ומומחים ומע"מ- סך כולל של 850,788 ש"ח (ראו נספח ה' לכתב התביעה).

6.התובעים טענו כי לבסוף נאלצו הם למכור את המבנה המסחרי (לפני שיקומו) לצד שלישי וזאת בחודש 4/2012 . מאחר והתובעים השכירו את המבנה המסחרי לבעלי העסקים שניהלו בו את עסקיהם תמורת סכום כולל של 20,000 ₪ לחודש, טענו הם כי נגרמו להם הפסדי דמי שכירות למשך 53 חודשים ובסה"כ סך 1,060,000 ₪. על כן טענו התובעים לנזקים בסך כולל של 1,910,788 ₪ (ראו סעיף 24 לכתב התביעה).

7.התובעים ביססו תביעתם של שתי עילות; העילה החוזית ועילה לפי דיני הנזיקין.

8.עפ"י העילה החוזית טענו התובעים בכתב התביעה הטענות שלהלן:

א)אומנם הסכם השכירות שנחתם ביום 28.8.1997 (נספח ג' לכתב התביעה) (להלן : "הסכם השכירות") קבע כי תקופת השכירות תסתיים ביום 31.11.1998 וניתנו לנתבעים אופציה לשכור את המושכר לארבע שנים נוספות עפ"י סעיף 7 להסכם, יחד עם זאת הצדדים המשיכו לפעול בהתאם להוראות הסכם זה עד לשנת 2007.