לפני בקשה לביטול פסק הדין מיום 1.11.2015 שניתן נגד המבקשת בהעדר הגנה. על פי הנטען, כתב התביעה לא התקבל בפועל במשרדי המבקשת אף כי נחתם בידי עובד של חברה חיצונית העוסקת באיסוף הדואר והבאתו למזכירות המבקשת. באשר לסיכויי ההגנה נטען כי השיק נשוא התביעה ניתן לשם תשלום חובו של המשיב למבקשת וזאת לאחר שהמבקשת זיכתה את המשיב בגין הסחורה שנמצאה חסרה או פגומה. כן נטען כי הנזקים להם טוען המשיב בתביעה והפיצויים ללקוחות לא נתמכו בראיות.
המשיב התנגד לבקשה וטען כי כתב התביעה נמסר לאדם בשם ערן שמחזיק ביפוי כוח מטעם המבקשת והוא אשר קיבל לידיו את הדואר מדואר ישראל. עילת התביעה מתייחסת לרכישות שבוצעו לאחר תשלום ההמחאה ונוגעת לאי אספקת הסחורה שהוזמנה ואספקת סחורה פגומה וחסרה, וכן להתניית אספקת חלק מהסחורה בהעלאת המחיר ובביצוע התשלום במזומן ויצירת קשר עם לקוחותיו של המשיב בניסיון למכור להם סחורה במחיר מתחרה וכן פגיעה בשמו הטוב של המשיב. כן נטען על ידי המשיב כי במסגרת מו"מ שהתנהל בין הצדדים הסכימה המשיבה לבצע זיכויים בכרטסת בגין חלק מהסחורה הפגומה שהוחזרה למבקשת בסך של 12,521 וכי יתרת סכום השיק נשוא התביעה יש לקזז כנגד הנזקים שנגרמו למשיב כתוצאה מהתנהלות המבקשת.
לאחר ששקלתי טענות הצדדים, אני מחליטה כדלקמן:
נפסק כי בבואו לבחון בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד על פי תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ישקול בית המשפט שני סוגים של שיקולים: האחד הוא הסיבה למחדלו של המבקש, והשני סיכויי ההצלחה של הגנתו או תביעתו, לפי העניין של מבקש הביטול. ככלל שאלת סיכויי ההצלחה בהליך בעלת משקל רב יותר מן ההצדק למחדלו של המבקש. ואולם, נפסק בעבר כי במקרים שבהם מחדלו של בעל הדין עולה כדי התעלמות מההליך המשפטי או זלזול בו, לא יבוטל פסק הדין שניתן במעמד צד אחד אף אם הצביע על סיכוי לכאורי לכך שטענותיו היו מתקבלות, לו הוגשו במועד (רע"א 4163/13 בלאגנאק אינבסטמנטס לימיטד נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ, פורסם בנבו).
בע"א 2503/11 עזבון המנוחה בועז בתיה ז"ל נ' בנק אוצר החייל, פורסם בנבו. נפסק כי ככלל, המגמה היא להיעתר לבקשה לביטול פס"ד שניתן בהעדר הגנה או בהעדר התייצבות, לאור זכות הגישה לערכאות ועל מנת לתן לבעל דין את יומו בביהמ"ש. כמובן שיש מקום לבדוק את סיכויי התביעה או ההגנה. בע"א ויולט אפל נ' דוד קפח, פורסם בנבו, נפסק כי כאשר ניתן פסק דין בהעדר צד, ואותו צד הגיש בקשה לבטל את פסק הדין הרי שיבדוק ביהמ"ש בעיקר שתי שאלות: (1) האם יש למבקש סיכויי הצלחה אם יבוטל פסק הדין? (2) מהי הסיבה אשר בגללה לא הייתה הופעה מצד המבקש? שאלה זו פחות חשובה מהשאלה הראשונה, אך גם היא בעלת משקל.
אם יתברר למשל, שהמבקש לא הופיע למשפט תוך גילוי זלזול מופגן כלפי בית המשפט וללא כל סיבה סבירה, הרי שיש להניח שבית המשפט ייעתר לו, רק אם ישוכנע, שאחרת יגרם עיוות דין בולט.
אולם אם מסתבר, כי אי הופעה אירעה כתוצאה מצירוף נסיבות אומלל, מתוך אי הבנה או בהיסח הדעת, או אף בשל רשלנות מסוימת מצד המבקש או בא כוחו, ויחד עם זאת מסתבר כי יש למבקש הגנה סבירה לגופו של עניין, כי אז יהיה בית משפט נוטה, בדרך כלל, לקבל את הבקשה ולאפשר את ליבון הנקודות, השנויות במחלוקת, לגופן.
במקרה שבפני, כתב התביעה הומצא למבקשת באמצעות רשות הדואר, ונתקבל בידי אדם בשם "ערן" המוסמך לקבל דברי דואר בשם המבקשת. הטענה כי הנ"ל לא העביר את כתב התביעה לידי מזכירות המבקשת לא נתמכה בתצהיר מטעמו של אותו "ערן". טענת המצהירה מטעם המבקשת האחראית בין היתר על קליטת הדואר ומיונו כי לא קיבלה לידיה את דבר הדואר, אינה מפרטת הסיבה לכך, מכאן שלא נפל פגם בהליך ההמצאה.
באשר לביטול על פי שיקול דעת, כאשר מדובר בפסק דין שניתן כהלכה, על בית המשפט לבחון את סיבת המחדל שהציגה המבקשת אם נבע מזלזול, רשלנות, או שקיים נימוק ראוי לכך, וכן את סיכויי ההצלחה אשר בפיה – הוא המבחן העיקרי. במידה וניתן לרפא את הפגם הדיוני בהעדר התייצבות בדרך של פסיקת הוצאות ולאפשר דיון מחודש בתיק יש לעשות כן, מכוח עיקרון המידתיות ולשם מניעת פגיעה בזכויות היסוד של הצדדים. אכן, טיעוניה של המבקשת ביחס לסיבת המחדל בגינה ניתן פסק הדין בהעדר הגנה אינם מניחים את הדעת. יחד עם זאת, התנהלותה אינה מגיעה לכדי זלזול בהליך השיפוטי. שכן, מיד לכשנודע לה דבר פסק הדין פעלה על פי הנדרש.
באשר לסיכויי ההגנה, בין הצדדים התקיימו קשרים עסקיים החל משנת 2013 בהיקף של עשרות אלפי שקלים ועילת התביעה מתייחסת לפגמים וחוסרים שנתגלו בסחורה שסופקה כנטען למשיב, בגינה לכאורה נמסר השיק נשוא התביעה וכן לפיצויים המגיעים למשיב כנטען מהמבקשת בגין הנזקים שנגרמו כנטען כתוצאה מהתנהלותה. המבקשת טענה כי ביצעה הזיכויים הנדרשים שהוכחו בפניה לאחר הידברות בין הצדדים וכי הנזקים הנטעים בתביעה מוכחשים ולא הוכחו. ברי כי מחלוקת זו טעונה בירור עובדתי שלא ניתן לבצעו במסגרת בקשה זו ולכן מו הראוי לבטל את פסק הדין ולהעניק למבקשת את יומה בבית המשפט, בפרט כאשר בין הצדדים מתנהל הליך מקביל בגין אותו שיק בגינו נפתח תיק הוצל"פ נגד המשיב אשר הגיש על כך התנגדות, ראה ת"ט 554-19-11 של בית המשפט השלו בחיפה. יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מן המחדל של המבקשת ומן הטרחה והוצאות שנגרמו למשיב בגין אי הגשת כתב ההגנה במועד.
אשר על כן, אני מורה על ביטול פסק הדין מיום 1.11.2015 וזאת בכפוף לתשלום הוצאות בסך של 2,000 ₪ למשיב בתוך 30 יום מהיום.
עם ביצוע התשלום תעתור המבקשת בבקשה מתאימה.
|