ת"א 16727-08-13 אליהו נ' בחבוט ואח'

זוהי בקשה למחיקת התביעה כנגד המבקש על הסף בהעדר עילה.

בפתח הדברים אציין שעיקרה של הבקשה הינה מחיקת התביעה. ככל שעומד המבקש על דיון בבקשה לדחיית התביעה, טענה שנטענה בשפה רפה בבקשה, עליו להגיש בקשה מתאימה בפני המותב המתאים.

המשיבה הגישה כנגד המבקש וכנגד מר אברהם בוחבוט תביעה כספית בסך של 119,734 ₪ בשל אי תשלום דמי שכירות.

בכתב התביעה נטען כי בבעלותה של המשיבה חנות מס' 21 במרינה טבריה (להלן: "המושכר") שהושכרה למר אברהם בוחבוט (להלן: "השוכר") מכוח הסכם שנערך ונחתם ביום 1/5/08 להשכרת המושכר לתקופה של 12 חודשים עד ליום 31/12/09 ואופציה לתקופת שכירות לשנה נוספת. על פי כתב התביעה, המשיך השוכר להשתמש במושכר בהסכמה, ברם, לא עמד בתשלומי השכירות כמוסכם.

לטענת המשיבה בכתב התביעה, המבקש ערב לחיוביו של השוכר מכוח הסכם השכירות ומכוח שטר חוב.

כנגד השוכר ניתן פסק דין בהעדר בקשת רשות להתגונן ביום 29/1/14.

כאמור, המבקש הגיש בקשה למחיקת התביעה בטענה שהסכם השכירות לרבות תקופת האופציה הנקובה בהסכם השכירות לתקופה של 12 חודשי נוספים, הגיע לסיומו, ומכאן פקעה גם ערבותו וזו לא חודשה בכל דרך שהיא. כל הסכם שהושג בין השוכר למשיבה, בעל פה, אינו מחייב את המבקש ואין בו כדי להאריך את ערבותו, שכאמור פקעה עם סיום הסכם השכירות.

המשיבה בתגובתה מתנגדת לבקשה וטענה, שבמהלך פגישה שנערכה במשרדו של עו"ד מס, הוסדר המשך השכירות, בכפוף להותרת כתב הערבות ושטר החוב מכוח כתב הערבות, והמבקש אף הצהיר בפגישה זו על המשך אחריותו כלפי חיובי השוכר.