ת"א 16511-07-15 כריים(המנוח) ואח' נ' מדינת ישראל

ביום 31.10.16 הגיש התובע בקשה למתן פסק דין סופי על סמך ממצאי חוות הדעת שהוגשה מטעם השמאי הממשלתי מטעם הנתבעת בצירוף שכר טרחת עו"ד, החזר הוצאות ושכר טרחת שמאי.

על פי החלטתי מיום 31.10.16, היה על הנתבעת להגיב לבקשה בתוך 7 ימים ממועד המצאתה.

על פי בקשת התובע מיום 8.11.16, הבקשה והחלטת בית משפט הומצאו לנתבעת באמצעות מכשיר הפקסימיליה כבר ביום 31.10.16 והנתבעת אישרה קבלה.

חרף זאת ולמרות החלטת בית משפט, עד מועד זה לא התקבלה כל תגובה מטעם הנתבעת.

ביום 29.5.16, הגישה הנתבעת חוות דעת מטעמה שמטרתה להעריך את גובה הפיצוי בחלקות נשוא התביעה שהופקעו במסגרת ההליך שלפני.

על פי חוות דעת השמאי הממשלתי מטעם הנתבעת, סך גובה דמי החכירה המצטברים בהתאם לפי סעיף 13 לפקודת הקרקעות בחלקות שבנדון בשלמות הם כמפורט בסעיף 10.2 לחוות הדעת. על מנת לקבוע את שיעור הפיצוי המגיע לתובע, יש להכפיל את הסך האמור בסעיף 10.2 לחוות הדעת בשיעור חלקו היחסי.

בכתב ההגנה שהגישה הנתבעת, היא אינה כופרת שנשלחה לתובעים הודעה על הפקעת המקרקעין נשוא התביעה. עוד טוענת הנתבעת, כי המועד הקובע לתשלום פיצויים לפי סעיף 13 לפקודת הקרקעות הינו שנת 1995 ולא מיום ההפקעה מאחר ופינוי החלקות היה במועד מאוחר יותר. חוות דעת השמאי הממשלתי נערכה על פי עמדת המדינה משנת 1995 ועד סוף שנת 2015.

בסעיף 12 לכתב ההגנה מציינת הנתבעת, כי שווי הפיצויים המגיע בגין ההפקעה לתובעים בכפוף להוכחת זכאותם הוא זה שיעלה מחוות דעת השמאי מטעמה.