ת"א 16509-11-13 נצר נ' סוקוניק ושות' בע"מ

עובד לשעבר בחברה טוען כי החברה עשתה שימוש מסחרי בזכויות היוצרים והקניין שלו, ללא הסכמתו ובניגוד להסכם סודיות וזכויות יוצרים, שנחתם בין הצדדים, באופן המקנה לו זכות לסעדים כנגדה. 

רקע עובדתי וטענות התובע

1. התובע, עודד נצר, עבד כמנהל שיווק, פיתוח ועיצוב בנתבעת, חברת סוקוניק ושות' בע"מ (להלן: "הנתבעת" או: "החברה"), החל מחודש ינואר 2010 ועד לפיטוריו בחודש יוני 2012. הנתבעת היא חברה ישראלית העוסקת בהקמה, ייזום וניהול תערוכות וקונגרסים. על פי האמור בכתב התביעה, התובע היה אחראי לעיצוב וצילום דוכני תערוכות של הנתבעת.

2. התובע טוען כי העביר למחשבו בחברה "תיק עבודות", שכלל עשרות צילומים של דוגמאות ועבודות, אותן הפיק או צילם לפני תחילת עבודתו בחברה (להלן: "היצירות"). לטענתו, התברר לו בדיעבד, כי הנתבעת עשתה שימוש ביצירות ללא ידיעתו והעלתה אותן לאתר החברה ללא רשותו, לאחר שפוטר מעבודתו. לדבריו, עסקינן ב"עשרות ומאות יצירות מוגנות אשר נתפסו במחשבי הנתבעת והסתבר לתובע בדיעבד, כי זו עושה בהן שימוש בכלל ושימוש מסחרי בפרט" (סעיף 9 לכתב התביעה).

3. התובע מדגיש, כי לחברה היה ידוע היטב כי כל התמונות, צילומים וההדמיות שהעביר לה הם קניינו הפרטי. לטענתו, הנושא הוסדר ב"כתב התחייבות לשמירת סודיות, זכויות קניין ואי-תחרות" שנחתם בין הצדדים ביום 3.2.2011 (להלן: "הסכם הסודיות בתביעה", נספח ב' לכתב התביעה).

4. על פי טענתו, הנתבעת המשיכה עד ליום הגשת התביעה להפר את זכויותיו ביצירות ולעשות שימוש בהן, ללא רשותו וללא הסכמתו ואף בניגוד לאמור בהסכם הסודיות, המחייב את הנתבעת בתשלום עבור השימוש ביצירותיו.

5. התובע פנה לראשונה ביום 18.7.12 לנציגי הנתבעת ודרש כי יצירותיו יוסרו מאמצעי המדיה השונים, אך לא נענה. בהמשך פנה התובע עוד מספר פעמים לנתבעת, אך שוב לא נענה ולכן נאלץ להגיש את התביעה.

6. לדברי התובע, הנתבעת הפרה את זכותו הקניינית והמוסרית ביצירות והתעשרה על חשבונו. לפיכך עתר התובע לצו מניעה קבוע כנגד הנתבעת, כי תימנע מלעשות  שימוש ביצירות בכל דרך; וכן דרש לחייב את הנתבעת לשלם לו סך של 10,000 ₪ בגין הפרת זכויותיו המוסריות; להורות לחברה ליתן חשבונות ופירוט לעניין השימוש ביצירותיו והרווחים שהפיקה מהן; לחייב את הנתבעת בתשלום בסך של 200,000 ₪ בגין פגיעה בזכויותיו הקנייניות ובגין עשיית עושר ולא במשפט.

טענות הנתבעת

7. בכתב הגנתה טענה הנתבעת, כי התובע הוא "זאב העוטה על עצמו עור של כבש". לטענתה, התובע לא היה עובד של החברה, אלא פרי-לנסר, אשר הוציא חשבוניות מס כנגד כל תשלום אותו קיבל. לדבריה, השימוש ביצירות נעשה בהתאם לרשות מפורשת שניתנה לה מאת התובע, לאחר שהתובע העלה את עבודותיו לאתר האינטרנט של הנתבעת, כחלק מהשירותים אותם נתן לחברה.