ת"א 16504-04-13 ליברטי פרופרטיס בע"מ ואח' נ' קואופ ישראל - רשת סופרמרקטים בע"מ ואח'

בקשות בעניין הליכים מקדמיים.

1.תביעה ותביעה שכנגד שיסודן בהסכם שכירות מחודש פברואר2011 לפיו הנתבעת והתובעת שכנגד ("קואופ") שכרה מהתובעת והנתבעת שכנגד ("ליברטי") נכס לשם הפעלת חנות סופרמרקט. בחודש פברואר 2013 עזבה קואופ את המושכר אף שתקופת השכירות על פי ההסכם הסתיימה בתאריך 31.01.19. טרם עזיבתה את המושכר ביקשה קואופ להעמיד שוכר חלופי, רשת הסופרמרקטים מעיין 2000 ("מעיין 2000") אך ליברטי התנתה הסכמתה בתנאים שלא היו מקובלים על קואופ. לאור זאת עזבה קואופ את הנכס מבלי להעמיד שוכר חלופי, והוא נותר ריק.

2.ליברטי טוענת שהיא התנתה את הסכמתה להעברת חוזה השכירות למעיין 2000 בתנאים סבירים ומשיקולים ענייניים כזכותה החוזית, ואף הסכמתה המותנית היתה לפנים משורת הדין מאחר ומעיין 2000 לא היה שוכר ראוי מבחינתה. קואופ טוענת שסירובה של ליברטי לאשר את מעיין 2000 נעשה בחוסר תום לב, ממניעים זרים שאינם קשורים לחוזה, ובניגוד למוסכם. הטענה העיקרית שעלתה בהקשר זה היא שליברטי קידמה בבניין בו מצוי הנכס תכנית לבניית בית מגורים בן 14 קומות, וסירובה של ליברטי לאשר את מעיין 2000 כשוכר חלופי כמו גם השכרת הנכס בסופו של יום לשוכר חלופי, נבעו מאינטרסים שהיו או לא היו לה בקידום תכניתה. מכאן התביעות ההדדיות.

3.בתביעה העיקרית תובעת ליברטי את אובדן דמי השכירות מהמועד בו חדלה קואופ לשלם לה את דמי השכירות ועד מועד השכרת הנכס לדייר חלופי, את ההוצאות שנגרמו לה והם תשלומי ארנונה, חשמל ומים לתקופה הנ"ל, וכן פיצוי חוזי מוסכם (יצוין כי בתחילה תבעה ליברטי את אובדן דמי השכירות עד תום תקופת החוזה, ובשל סכומה הוגשה התביעה לבית משפט מחוזי. לאחר הגשת התביעה הושכר הנכס לשוכר חלופי, סכום התביעה הוקטן, ובית משפט מחוזי הורה על העברת הדיון בתובענה לבית משפט שלום).

בתביעה שכנגד תובעת קואופ את הנזקים שנגרמו לה בשל סירובה של ליברטי לאשר את מעיין 2000 כשוכר חלופי, והם: סיכול מכירת הפעילות במושכר למעיין 2000, הוצאות פינוי המלאי, העברת הפעילות בשני סניפים אחרים של קואופ למעיין 2000 במחיר נמוך משניתן היה להשיג לו נמכרו 3 סניפים ולא רק שניים, והשבת דמי הערבות הבנקאית שחולטה.

4.הבקשות בפני מתייחסות לטענות הדדיות בגין אי השלמת הליכים מקדמיים, כדלקמן:

ליברטי טוענת שקואופ לא השלימה מענה לשלוש שאלות בשאלון, וכן וסירבה להיענות לארבע דרישות לגילוי מסמכים ספציפיים, והן: גילוי דוחות כספיים לשנים 2011 – 2013; המצאת העתקי פרוטוקולים, תרשומות מישיבות הנהלה, דירקטוריון ודיונים פנימיים שערכה קואופ בקשר עם פעילותה בסניפים נתניה, ירושלים ובית שמש לשנים 2011 – 2013; דו"ח חקירה לרבות תמלילים שנערכו על ידי משרד החקירות ויצמן – יער; חוות דעת משפטית מתחום ההגבלים העסקיים.

קואופ טוענת שליברטי מסרבת לגלות מסמכים ספציפיים משלושה סוגים, והם: טיוטות הסכמי השכירות שהוחלפו בין ליברטי לשוכר החדש; מכלול המסמכים הקיימים בעניין התוכניות ושינוי התב"ע והקמת מבנה רב קומות בבניין בו מצוי הנכס, לרבות תחשיבים, חוות דעת כלכליות והתכתבויות; פרוטוקולים של ישיבות דירקטוריון /או וועדת ביקורת הנוגעים לתוכניות, התנגדויות, תשובות להתנגדויות, וכלל העדכונים שנשלחו לדירקטוריון או לוועדת הביקורת בקשר עם תכניות הבנייה.

5. הצדדים פרטו עמדתם לעניין הדרישות השונות, ובמסגרת זו ניסה כל צד לשכנע בסבירות טענותיו ובחוסר סבירות טענות הצד האחר. אלא ששלב ההליכים המקדמיים אינו השלב להידרש לסבירות ואיכות טענות הצדדים, וטענה לחוסר סבירות גרסת הצד האחר אינה יכולה להצדיק סירוב להציג מסמכים.

טענות נוספות שעלו מטעם קואופ הן שאין להורות על חשיפת מסמכים שלא היו בידי ליברטי בזמן אמת מאחר ומדובר בניסיון להצדיק בדיעבד החלטות. אף טענות אלו אין מקומן בשלב זה, ומסמך רלוונטי יש לגלות (כל עוד לא קיים נימוק שיצדיק את אי הגילוי).

שני הצדדים טענו גם לפגיעה בסודות מסחריים. טענות אלו נטענו בצורה סתמית, מבלי להצביע על מהות הפגיעה הנטענת ומבלי להבהיר מדוע הפגיעה הנטענת עולה בחשיבותה על הפגיעה שתגרם לצד האחר אם לא ייחשפו בפניו המסמכים. לאור זאת טענות הצדדים בעניין זה נידחות.

6.לאחר שבחנתי את דרישות הצדדים הגעתי למסקנה כי יש לקבל את חלקן הארי מאחר ומדובר במסמכים רלוונטיים לפלוגתאות בין הצדדים, ולא שוכנעתי כי קיימים נימוקים שיצדיקו הימנעות מגילוי מסמך רלוונטי. ואפרט.

6.1דרישת ליברטי - דוחות כספיים של קואופ לשנים 2011 – 2013. נוכח טענות ליברטי כי מעיין 2000 לא היה שוכר ראוי, בין היתר לאור הפסדי קואופ בנכס, המסמכים המבוקשים רלוונטיים, ויש לגלותם. התחייבות ליברטי לשמור דוחות אלו בסודיות כך שלא יעשה בהם כל שימוש מחוץ להליך זה, נרשמה.

6.2דרישת ליברטי - דוחות כספיים של מעיין 2000. המסמכים רלוונטיים, אולם המצהיר מטעם קואופ כתב בתצהירו המשלים שהם אינם ברשותו, כך שאין מקום למתן צו בעניין. באשר לבקשה לקבלת דוחות כספיים של חברת הבת, הבקשה התייתרה מאחר וליברטי הודיעה כי היא חוזרת בה מבקשה זו (פרוטוקול הדיון האחרון).

6.3דרישת ליברטי - מסמכים הקשורים עם פעילות קואופ בשלושה סניפים: סניף ירושלים (אגריפס), סניף בית שמש והסניף בנתניה (הנדון). בבקשה מס' 18 כמו גם בהשלמת הטיעון מטעם ליברטי אין הנמקה לדרישה זו. בפרוטוקול הדיון יש אמנם התייחסות לדרישה, אך זאת אך ורק בכל הקשור למסמכים הקשורים במכירת הסניפים. לאור האמור לא ברור אם ליברטי עומדת עדין על דרישתה הגורפת. מכל מקום, מאחר ובתביעה שכנגד יש טענה כי התנהלות ליברטי גרמה לנזקים במכירת שני סניפים במקום שלושה, מסמכי המכירה רלוונטיים ויש לגלותם. ככל שהדרישה מתייחסת למסמכים נוספים וככל שליברטי עומדת עדין על דרישתה, תבהיר טעמיה.

6.4דרישת ליברטי - חוות דעת בעניין הגבלים עסקיים. קואופ טוענת שאין חוות דעת כתובה, כך שאין מסמך שניתן לגלותו. בפרוטוקול הדיון הודיע ב"כ קואופ כי למרות האמור, יבדוק אלו מסמכים קיימים בעניין חוות דעת זו וימציאם. על כן כל מסמך קיים יש להמציא.

6.5דרישת ליברטי - דו"ח חקירה ותמלילים של משרד החקירות ויצמן - יער. לעניין מסמכים אלו הטענות שונות. אין התנגדות לחשיפת המסמכים, אך מבוקש לדחות את העיון בהם לפי הלכת סוויסה. הטענה היא שיש לדחות את העיון במסמכים עד לאחר הגשת תצהירי העדות הראשית, כדי שליברטי לא תוכל להתאים את האמור בתצהיריה לאמור בתמלילים.

איני מקבלת בקשה זו. ראשית, קואופ היא גם תובעת, לא רק נתבעת. גם אם ישנם מקרים בהם ניתן לאפשר לתובע לדחות את העיון בראיות שבידו, מדובר במקרים נדירים. שנית, הטענות שפירטה קואופ אינן יכולות להצדיק חריגה מהכלל הרגיל של גילוי כל החומר הרלוונטי טרם הגשת התצהירים. החשש לו טוענת קואופ, לפיו ליברטי תתאים את האמור בתצהירים לתמליל החקירה, נכון באופן תיאורטי לגבי כל מסמך שיש לגלותו במסגרת הליך גילוי מסמכים. למרות האמור, הכלל הוא גילוי המסמכים טרם הגשת התצהירים. הלכת סוויסה שמורה למקרים מיוחדים, כגון במקרה בו הצד המבקש את דחיית הגילוי ניזון רק מגרסת הצד האחר, שאזי יש לאפשר לו לבצע חקירה נגדית יעילה שהיא למעשה הכלי היחידי הקיים בידיו להתמודד עם ראיות הצד האחר (דוגמת פרשת סוויסה; סעיף 16 לפסק הדין). מקרה זה אינו נמנה על אותם מקרים חריגים, ומשום כך אין להיעתר לבקשה לדחיית העיון במסמך. אציין כי לא מצאתי לנחוץ לבקש לעיין בתמליל ההקלטה טרם מתן החלטה, וזאת מאחר ובטענות שעלו אין כדי לבסס את הבקשה.