ת"א 16356-05-14 צ' נ' אפשטיין ואח'

התובע, יליד ספטמבר 1976, הגיש תביעה זו לפיצוי כספי בגין נזק גוף שנגרם לו בתאונת דרכים ביום 28.5.2013, ע"פ חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה 1975.

הצדדים ביקשו לקבל הצעת פשרה בכתב, תחת הדיון הקבוע ליום 8.3.2015.

דר' נסים אוחנה, מומחה בתחום האורתופדי, בדק את התובע וקבע ממצאים באשר לנזק שנגרם לו. מחוות הדעת עולה, כי התובע התלונן בחדר המיון רק על כאבי ראש. רק בשלב מאוחר יותר הופיעו תלונות על כאבי גב תחתון. תלונות התובע בפני המומחה, למגבלות תנועה בכל המישורים, לא תוארו בבדיקות קודמות, ואינן סבירות. בעברו של התובע תאונת דרכים משנת 2009, בגינה נקבעו לו 10% נכות בגין כאבי צוואר. לפיכך נקבע כי אין כל עדות לנכות צווארית כתוצאה מהתאונה. לעניין כאבים ומגבלות בגב התחתון, נוכח תקינות הבדיקה הנוירולוגית והעדר ממצא חריג בבדיקת CT ובבדיקת MRI, קבע המומחה העדר נכות צמיתה לעניין הגב התחתון. עם זאת, נקבעו נכויות זמניות לחצי שנה: 100% לחודש ראשון ; 80% לחודש שני ; 60% לחודש שלישי ; 30% לחודש רביעי ; 20% לחודש חמישי ; 10% לחודש שישי.

עיינתי בכתבי הטענות, בחוות הדעת ובתחשיבי הנזק שהגישו הצדדים, והבאתי בחשבון, בין מכלול השיקולים, גם את השיקולים הבאים: העדר נכות צמיתה ; 14 ימי אי כושר ; טענת הנתבעת כי המעביד שילם לתובע שכר מלא גם בתקופת ההעדרות ; נכויות זמניות לא מבוטלות, למול טענה כי התובע שב לעבודה מלאה בחלוף תקופת אי הכושר ; העובדה שהנתבעת נשאה בשכר טרחת המומחה.

נוכח מכלול השיקולים, הצעת בית המשפט לסיום התיק בפשרה היא כדלקמן:

• בגין נזק שאיננו נזק ממון – 8,500 ₪.

• בגין הפסדי שכר לעבר – 1,500 ₪.

• בגין עזרה והוצאות – 2,500 ₪.

בס"ה עומד גובה הפיצוי המוצע על סך של 12,500 ₪.