ת"א 16355-08-15 "תנו לחיות לחיות" ואח' נ' בר

התובעות הגישו בקשה, לאור תיקון כתב התביעה, להורות כי בעקבות כך, ומשנמחקו מכתב התביעה המתוקן, סעיפים 11 ו - 18 לכתב התביעה המקורי, מתבטלת החלטת בית המשפט מיום ביום 30.5.016 המורה על גילוי מסמכים, על יסוד סעיפים 11 ו - 18 שבוטלו. בנוסף, מבקשות התובעות, להורות כי שתי החלטות שניתנו לאחר תיקון כתב התביעה, במסגרת בקשה לביזיון בית משפט (שהוגשה לפני תיקון כתב התביעה), החלטה מיום 24.9,2017 המחייבת את המבקשות לגלות המסמכים מכוח ההחלטה שאינה רלוונטית ומחייבת בהוצאות בסך 6,000 ₪ בגין אי גילוי המסמכים, וכן החלטה הקובעת כי אי גילוי המסמכים הנ"ל יחייב את התובעת בסך של 50 ₪ בגין כל יום, בטלות. בנוסף מבקשת לקבוע מועד אחרון לנתבעת להגשת כתב הגנה מתוקן מטעמה.

לטענת המבקשות, בהחלטה מיום 30.5.16 התקבלה בקשת הנתבעת וניתן צו לגילוי מסמכים ספציפיים, כיוון שבס' 11 לכתב התביעה נטען, כי הפרסום הפוגעני שפרסמה הנתבעת רומז על שחיתות בתובעת 1, אי קיום מטרות העמותה, והפצת שקרים. נקבע שהמידע במסמכים הנדרשים כולל נתונים רלוונטיים לגבי השימוש שנעשה בכספי העמותה, כולל כספי התרומות ועל התובעת

לגלותם. התובעות הבהירו שהאמור בסעיפים 11 ו 18- לכתב התביעה אינם עילות תביעה עצמאיות ועילת התביעה היחידה היא בגין פרסומה של הנתבעת בה האשימה את התובעת 2 שלקחה כספי התרומות המגיעים לתובעת 1. התובעות הגישו בקשה לתיקון כתב התביעה.

בדיון שהתקיים ביום 20.7.17 , ניסתה הנתבעת להתנות את הסכמתה לתיקון כתב התביעה בכך שקודם יגולו המסמכים מההחלטה מיום 30,5.16 . בית המשפט דחה טענה (חסרת היגיון זו), והתיר לתובעת להגיש כתב תביעה מתוקן, שבו נמחקו סעיפים 11 ו 18- לכתב התביעה הקודם.

טרם שתוקן כתב התביעה, הגישה הנתבעת בקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט, וביקשה לכוף את התובעות באמצעות קנס או מאסר, לקיים את צו גילוי המסמכים מיום 30.5.16 , וזאת על יסוד כתב

התביעה המקורי. ונקבע, כי לא ניתנה החלטה שמדובר בביזיון ביהמ"ש.

טוענות התובעות, שבמקום להגיש כתב הגנה מתוקן, הגישה הנתבעת בקשה ליתן החלטה בבקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט, מבלי שהייתה החלטה חדשה בעניין גילוי מסמכים, ולכן הייתה זו בקשה לתת החלטה בבקשה הישנה, שכבר ניתנה בה למעשה החלטה, כי יש סעד חלופי. זאת כאשר בכתב התביעה המתוקן, אין עוד רלוונטיות להחלטה שעניינה גילוי מסמכים על יסוד כתב תביעה ישן שפג תוקפו.

טוענות התובעות שבעקבות כך שהנתבעת הטעתה את בית המשפט הנכבד, ניתנה ביום 24.9.17 החלטה בה התקבלה בקשת הביזיון, אשר כאמור נדחתה כבר בהחלטה מיום 19.5.17, שעל התובעות לגלות מסמכים נשוא ההחלטה מיום30.5.16 ולשלם הוצאות בסך 6,000 ₪ וכן שהתובעות ישלמו קנס 50 ₪ לכל יום בהן לא יגלו את המסמכים נשוא ההחלטה מיום 30.5.16

טוענות התובעת, צו גילוי מסמכים מיום 30.5.16 ניתן על יסוד התביעה המקורית, על יסוד סעיפים 11 ו 18- לתביעה המקורית שנמחקו בכתב התביעה המתוקן ועתה, על הנתבעת להגיש כתב הגנה מתוקן, או להחליט כי היא משאירה את כתב הגנתה על כנו, ואין הליך כזה, של גילוי מסמכים בטרם הגשת כתבי טענות.  

הנתבעת, המבקשת לדחות את הבקשה, טוענת, כי תיקון כתב התביעה אינו מייתר את ההחלטה לגילוי מסמכים ואינו מבטל צו שיפוטי, ואין בו כדי להגיש שוב לאותה ערכאה בקשה נוספת שנועדה לעקר מתוכן צו גילוי מסמכים, וביהמ"ש אינו ערכאת הערעור. לטענתה, התובעות מנסות שוב "להכשיר" את ביזוי החלטות בית המשפט ואת הימנעותן להעביר לנתבעת את המסמכים, אשר בית המשפט קבע בהחלטות שונות, שעליהן להעביר לידיה. לכן לטענתה, דין הבקשה להידחות על הסף.