ת"א 16322-09-15 גרין ואח' נ' קיבוץ ברקאי אגודה שיתופית מס' 570007112 ואח'

רקע וטענות הצדדים:

1.התובע שותף בעסק ששמו "בועז שרות טכני חקלאי" (להלן – העסק). התובע שותף בעסק יחד עם בנו, בועז. התביעה הוגשה בעקבות התקשרות עסקית שהיתה בין העסק לבין הקיבוץ הנתבע (להלן – הקיבוץ), בקשר לקטיף כותנה. הקיבוץ שלח לבועז (להלן – בועז) הודעה לצד ג'.

2.לטענת התובע, הפר הקיבוץ את התחייבויותיו על פי ההסכם.

התובע טוען לסכומים שונים שאותם חב לו הקיבוץ, לטענתו, בשל עניינים שונים הקשורים לאותו הסכם.

3.לטענת התובע, עיקרו של ההסכם היה הקמת שותפות בין העסק לבין הקיבוץ, לצורך קטיף כותנה בשנת 2013. לטענת התובע, הקיבוץ התחייב להעמיד 1200 דונם כותנה לקטיף, ואולם, בפועל, נערך קטיף רק בשטח קטן יותר. לטענת התובע, על הקיבוץ לפצות אותו בסכום ההפרש שהיה אמור להשתלם לעסק, לו היה נעשה קטיף ב- 1200 דונם, כפי שדובר תחילה.

4.עוד טוען התובע, כי לרשימת ההוצאות, שנוכו מן ההכנסות המשותפות של השותפות, הכניס הקיבוץ גם את עלות התקנתם של מכלי מים וסולר. זאת, למרות שאלה הותקנו על רכב שבבעלות הקיבוץ ונותרו לשימושו של הקיבוץ לאחר תום הקטיף. התובע טוען, כי מלכתחילה לא היה אמור הקיבוץ לכלול בחישוביו את ההוצאה הזו, ואולם, משהוכנסה ההוצאה, והעסק נשא לכן במחצית ממנה, הרי שעל הקיבוץ לשלם לעסק דמי שימוש עבור השימוש שהוא עושה במכלי הסולר והמים. לטענת התובע, חלקו בדמי השימוש עומד על סך של 5 ₪ ומע"מ ליום.

5.התובע טוען בנוסף כי לצורך קיום השותפות בין העסק לקיבוץ, הוא רכש קטפת כותנה של ארבעה טורים, וציוד נלווה (מהדק כותנה, עגלת ביניים ועגלת שרות). לטענתו, לאחר תום הקטיף, הציוד הנלווה נותר בקיבוץ והקיבוץ עשה בו שימוש. בשל כך דורש התובע כי הקיבוץ ישלם לו דמי שימוש עבור הציוד הנלווה, סכום שאותו העמיד התובע על סך של 47,200 ₪.

6.התובע דורש גם פיצוי בגין טרחה, טרדה ועגמת נפש, סכום שאותו העמיד על סך של 10,000 ₪ ומע"מ. בסך הכל הוגשה לכן התביעה על סך של 105,427 ₪.

התובע ביקש בנוסף לאשר לו פיצול סעדים, על מנת שיוכל לתבוע בעתיד דמי שימוש ראויים בגין כל תקופה נוספת שבה יעשה הקיבוץ שימוש בציוד הנלווה ובמכלי הסולר והמים.