ת"א 16320-10-12 אהרון ראשון בשרון בע"מ נ' לזר ואח'

בענין בקשה למחיקת חלקים בתצהיר ולהוצאת ראיות שהוגשו על ידי הנתבעת -

לאחר שקראתי בעיון את הבקשה התשובה והתשובה לה, את כתבי הטענות בתיק וההחלטות שניתנו מהלך ההליכים לרבות לאחר שנערכה השוואה בין כתב ההגנה המתוקן לתצהיר, מצאתי לדחות את הבקשה.

בסיסה של הבקשה הינו חריגה מן הטענות שנטענו בבקשת הרשות להגן שהוגשה בתיק. דא עקא, לאחר שהוגש כתב תביעה מתוקן בתאריך 6.2.2014, הרי שבהתאם לתקנות ואף בשים לב להחלטתי מיום 16.2.2014, הותר לנתבעים להגיש כתב הגנה מתוקן, ללא כל תנאי או הגבלה.

בהתאם, בתאריך 28.4.2014 הוגש כתב הגנה מתוקן, אשר התובעת לא טענה כל טענה בקשר עם הגשתו ו/או עם תוכנו. אמנם, בדיון שהתקיים בתאריך 12.5.2014 התנגד בא כוחה הקודם של התובעת להגשת כתב ההגנה אך זאת באופן כללי ובטרם שיין בו.

מכל מקום, התנגדות זו נזנחה הואיל ומאוחר יותר, הגישו הצדדים הסדר דיוני לעניין הגשת ראיות, ללא כל טענה ו/או בקשה בקשר עם כתב ההגנה (ראה ההסדר מתאריך 9.7.2014). משכך, הואיל ובסיסה של הבקשה הינו בקשת הרשות להגן, והואיל והוגש כתב הגנה מתוקן ממנו התעלמה התובעת בבקשתה, די בכך כדי להביא לדחיית הבקשה בענין זה.

אף לגופם של דברים דין הבקשה להידחות.

כך, השוואת כתבי הטענות מלמד כי נמצאה התאמה בין החזית בכתב ההגנה המתוקן ובין תצהיר הנתבעת; בענין זה מקובלות עלי טענות המשיבים בתשובתם. כידוע, די בכך כי הבסיס לטענה הועלה במסגרת כתב ההגנה, כדי להכשיר את פירוטה במסגרת התצהיר. הדברים יפים אף בכל הקשור לענין המכתב הנזכר בסעיף 11.6 לבקשה, הואיל וענין זה עלה בתשובת הנתבעת בחקירתה הנגדית מיום 29.4.2013, במסגרת הליכי הרשות להגן.

לענין התמליל הנזכר בסעיפים 96-99 לתצהיר, הרי שאף כאן לא מצאתי בסיס להרחבת חזית, שכן הבסיס לטענת הפיצוי נשוא התמליל, הונח בסעיפים 28 ו – 47 לכתב ההגנה ובענין זה מקובלות עלי הטענות בסעיף 14.12 לתשובת המשיבים.

יחד עם זאת, הואיל ועסקינן במסמך חדש אשר נערך סמוך להגשת תצהירי הנתבעים, בדים לב לעיתוי השיחה הנזכרת בו, הרי שאתיר הגשת תצהיר משלים מטעם התובעת המתייחס לענין זה ולו בלבד, תוך 14 יום.