ת"א 16299-12-15 שיבלי נ' בדוס ואח'

לפניי בקשת הנתבעים לדחייה או מחיקת התביעה כנגדם על הסף.

רקע:

1.התובע הגיש נגד הנתבעים תביעה כספית להשבת הלוואות שניתנו על ידו לנתבע 1. לפי הנטען בכתב התביעה, הנתבע 1 התחייב להשקיע כספים שנתן לו התובע ולשלם לתובע ריבית חודשית מוסכמת. כן הוסכם כי התובע יוכל לדרוש בכל עת לקבל החזר מלא של סכומי ההלוואות בהתאם לערכן השיקלי. לאחר שהנתבע לא עמד בהתחייבויותיו להחזר חודשי, ערבו הוריו – הם הנתבעים 2 ו-3 – לחובותיו וזאת במהלך חודש ספטמבר 2012. הנ"ל מסרו לתובע שיקים עתידיים בסך כולל 401,466 ₪. שישה מהשקים נפרעו ויתרת השיקים חוללו. התביעה הועמדה על יתרת החוב הנטען בסך 414,275 ₪.

2.בגין החוב האמור הגיש התובע תביעה קודמת לבית משפט השלום בעפולה (תא"ק 29087-07-13) (להלן – התביעה הקודמת).

3.הנתבעים הגישו במסגרת התביעה הקודמת בקשה לסילוק התביעה על הסף. זאת, מחמת אי-עמידת התביעה בהוראות חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, התשנ"ג – 1993 (להלן – חוק הלוואות חוץ בנקאיות). בהחלטה מיום 28.10.13 קבע בית המשפט (כב' השופטת ר' זועבי) כי חוק הלוואות חוץ בנקאיות חל על מערכת היחסים בין הצדדים. עוד נקבע, כי כתב התביעה איננו עונה על דרישת הגילוי והפירוט כפי שהיא קבועה בסעיף 8(ב) לחוק. בית המשפט הניח לצורך השלב המקדמי של דיון בבקשת הסילוק על הסף, כי התובע לא נתן את ההלוואה על דרך עיסוק, כטענתו, ולפיכך – ובהתאם לסעיף 15 לחוק – לא חלה עליו חובת עריכת חוזה בכתב כדרישת סעיף 2 לחוק. עם זאת, נקבע כאמור כי חלה עליו הוראת סעיף 8 לחוק וכי הוא לא עמד בדרישת הפירוט של הרכיבים הקבועים בו בכתב התביעה. בית המשפט קבע בשלב ראשון כי חרף המחדל אין להורות על סילוק התביעה על הסף, אלא לאפשר לתובע לתקן את כתב תביעתו בהתאם. התובע הגיש כתב תביעה מתוקן. דא-עקא, שגם כתב תביעה זה לא ענה, לפי קביעת בית המשפט בתביעה הקודמת, על דרישת הפירוט שבחוק. משכך, הורה בית המשפט ביום 14.1.14 על מחיקת התביעה. ערעור שהגיש המשיב לבית המשפט המחוזי נדחה בפסק הדין מיום 02.09.15, בו אישר בית המשפט המחוזי את פסק הדין של בית משפט השלום.

4.לאחר הדברים האלה, הגיש התובע את תביעתו מחדש, היא התביעה שבפני (לאחר שנדונה תחילה בפני מותב קודם והועברה לטיפולי). הנתבעים הגישו אף הפעם בקשה לסילוק התביעה על הסף, בין היתר בטענה כי אף התביעה בניסוחה הנוכחי איננה עומדת בדרישות החוק. ענייננו אפוא "בגלגול שלישי" של המחלוקת הנוגעת לאופן ניסוח כתב התביעה להחזר הלוואות חוץ בנקאיות שנתן התובע לנתבע.

תמצית טענות הצדדים:

5.לטענת הנתבעים, התובע נהג בחוסר תום לב עת הגיש התביעה הנוכחית בבית משפט כאן ולא בבית משפט השלום בעפולה הבקיא בנסיבות התיק. לטענתם, המשיב מחויב להגיש את התביעה לבית משפט השלום אשר כבר דן באריכות בטיעוני הצדדים, הוא בית משפט השלום בעפולה ולכן יש להעביר את התיק להידון שם.