מ' נ' מיכאל ואח'

רקע וטענות הצדדים

בפני בקשה בהתאם לסעיפים 214-216 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 בתיק נזיקין שהוגש בגין תאונת עבודה. 

התובע, יליד 1988, נפצע בתאונת עבודה ביום 1.11.12 כשנפל מגובה רב. הנתבע 1 הינו מפעיל עסק איטום והיה מעסיקו של התובע עובר ליום התאונה. הנתבעת 2 הינה חברה בע"מ אשר הזמינה עבודות איטום מהנתבע. המל"ל הכיר בתאונה כתאונת עבודה.

הבקשה הוגשה ע"י הנתבע 1 ביום 25.10.16, ובה הוא מבקש מבית המשפט להאריך את מועד הגשת הודעת צד ג'. בבקשתו, ב"כ הנתבע 1 הסביר כי הסיבה לבקשה הינה שיחה שהתקיימה בינו לבין מרשו, ובה גילה כי היה לנתבע 1 שותף לעסק בשם מר חי גבריאל ומשכך הגיע למסקנה שיש לשלוח לו הודעת צד שלישי.

ב"כ הנתבע 1 מודה שחלף המועד להגשת הודעת צד ג' אך הוא מבקש אורכה של הזמנים הקבועים בתקנות למשלוח הודעת צד ג', שכן המהות גוברת על הפרוצדורה בהתחשב בנסיבות העניין.

התובע מתנגד להארכת מועד למשלוח צד ג'. בתגובתו מיום 26.10.16 הוא טען כי לאחר שמונה מומחה מטעם ביהמ"ש והוגשו תחשיבי הנזק יש בהודעת צד הג' בכדי להאריך בצורה לא מידתית ולסרבל את ההליך, בין היתר כי תהיה נתונה לצד ג' זכות להגיש חוות דעת מטעמו וכל היוצא מכך. בתשובתו לתגובה מיום 2.11.16, ב"כ הנתבעת 1 טען שאין לקבל את ההתנגדות של התובע, שכן הפרקטיקה הנוהגת מלמדת שצדדי ג' בד"כ מוותרים על הגשת חוות דעת מטעמם ומסתמכים על חוות הדעת שהוגשה מטעם ההגנה ועל כן אין בכך בכדי לפגוע בהליך ובתובע, מה גם שהוספת צד ג' יש בה בכדי להגדיל את הסיכוי להגיע להסכם פשרה בתיק.

דיון הכרעה

הודעת צד ג' היא המנגנון הראשי שבאמצעותו נתבע יכול להוסיף בעל דין להליך שלדעתו אמור לשאת בנטל החבות. המדובר במעין כתב תביעה מותנה, שמגיש הנתבע נגד גורם שלישי. רק אם ייקבע שהנתבע יחויב בדין, יהיה מקום להכריע בסכסוך בין הנתבע לצד השלישי.

מטרת הודעת צד ג' היא לרכז בהליך אחד את כל הסכסוכים המשפטיים בעניין מסוים ולחסוך הן מהנתבע והן מבית המשפט התדיינויות נוספות ועלויות נוספות. יתר על כן, בהיעדרה של הודעת צד ג' תיתכן אפשרות של הכרעות סותרות, כשהצד השלישי יוכל לפתוח עניינים שהוכרעו בהתדיינות בין התובע לנתבע ולא יהיה מחויב לתוצאות שכבר הושגו במישור היחסים האמור וכפי שנקבע בע"א 179/56 סבירסקי נ' ג'ייקובס, פ"ד י 1997, 2004 (1956) נאמר בהי לישנה:

"המטרה הראשונה והעיקרית היא, כי הנתבע, המעוניין במשלוח הודעה מסוג זה, יוכל להשיג שהצד השלישי יהיה קשור על-ידי תוצאת הדיון המתנהל בינו לבין התובע, כך שאם יחוייב הנתבע בתשלום סכום איזה שהוא לתובע לא יצטרך להתדיין מחדש עם הצד השלישי לגבי השאלה שהיתה שנויה במחלוקת בינו לבין התובע ושגם לצד השלישי ענין בה, כי הרי בהתדיינות החדשה כרוך הסיכון, כי בית-המשפט יבוא, לגבי אותה שאלה, לכלל מסקנה הפוכה מזו שאליה הגיע בדיון שהתנהל לגבי תביעת התובע".

לבית המשפט שיקול דעת נרחב באשר לבירור הודעת צד ג' - במסגרת ההליך העיקרי; בנפרד, בסיום ההליך העיקרי ומתן פסק דין בו; או כלל לא לדון בו ולמוחקו, במידה וניכר סרבול הליכים ועיכוב יתר משמעותי בבירור התביעה העיקרית (ראו א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 851 (מהדורה 11, 2013).

התיק שבפניי כבר "בשל להוכחות" והתרת משלוח צד ג' יש בה בכדי לעכב את ההליכים באם יעמוד הצד השלישי על זכותו להגשת חוות דעת וכל היוצא מכך. אולם, וכפי שצוין לעיל, יש בהודעת צד ג' גם בהבנת "התמונה המלאה" ולא רק הפניית חיצים כלפי מאן דהוא, ועל כן אני סבור שהודעת צד ג' במקרה דנא הינה בעלת חשיבות ויש לה מקום.

בנוסף אני מסכים עם ב"כ הנתבעת 1 כי על אף הפגיעה בסדרי הדין, ברבות השנים המשפט הישראלי הלך והתנתק מהנוקשות הפרוצדוראלית הבריטית (ראה לעניין זה את דו"ח הלורד WOOLF אשר הגיש את המלצותיו ב:Draft Civil Proceedings Rules "ACCESS TO JUSTICE" ומנחם קליין ואביעד איגרא, "סדר דין מהיר בבתי משפט השלום" (מהדורה שלישית) בהוצאת נבו הוצאות לאור בע"מ, עמ' 23-26).

קיימת כיום הנטייה להיעתר לבקשות מעין אלו מן הטעם שיש להעניק לנתבעים בירור התביעה כנגדם בצורה יסודית וצודקת יותר.

עם זאת אני סבור כי לעיכוב משמעותי במתן הודעת צד שלישי יש "לתת את הדין". ייתכן כי ב"כ הנתבע 1 גילה על השותפות רק כעת, אולם סבורני כי היה עליו לגלות זאת עוד בהיותו "לומד את התיק" בראשית דרכו, ועל כן יש לבטא זאת בהוצאות משפט בהתאם.