ת"א 16218-05-14 לייזרוביץ' נ' דרעי ואח'

התובע עותר למתן פסק דין נגד נתבע 2 בהיעדר הגנה. המדובר בתביעת נזיקין בה עתרה התובעת לחייב את הנתבעים לפצותה בגין נזקי גוף שנגרמו לה מנשיכות כלב שהיה במועדים הרלוונטיים בבעלות הנתבעים 1 ו -2. לתביעה צורפו בין היתר, אישורים רפואיים, צילומים וחוות דעת רפואית אורתופדית מטעם התובעת ולפיה הוערכה נכותה הצמיתה של התובעת ב - 10% בשל צלקת בשוק שמאל ושורש כף ימין, ו - 5% נוספים בשל פגיעה בעצב האולנרי.

בנימוקי הבקשה הפנה ב"כ המבקש לאישור מסירה ותצהיר מוסר שבוצעו ביום 16.9.2014, עיון בהם מעלה כי המסירה לנתבע 2 בוצעה בדרך של הדבקה על הדלת.

תקנה 97(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד -1984 מורה "נתבע שלא הגיש כתב הגנה תוך המועד שנקבע לכך, יתן בית המשפט או הרשם פסק דין שלא בפניו על יסוד כתב התביעה בלבד; היתה התביעה שלא על סכום כסף קצוב, יהא בית המשפט רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לדרוש מן התובע הוכחה מלאה או חלקית של תביעתו או מקצתה לפני שיינתן פסק הדין ..".

ויודגש, כי הגם שתקנה 97(א) אינה נוקטת לשון "דמי נזק" אלא לשון של "תביעה שלא על סכום כסף קצוב", תביעות לדמי נזק נופלות למעשה בגדר תביעות שלא על סכום כסף קצוב (ראה בספרו של יואל זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה ששית 1991, בעמוד 246).

באשר לתביעות לסכום כסף לא קצוב כבמקרה דנן, קבע בית המשפט העליון בע"א 6528/99 בל"ל נ' עמנואל חברה לסחר יבוא יצור וייצוא עצים בע"מ, פ"ד נו (4) 817, בעמ' 825 בין היתר "ואכן, בתביעה לסכום כסף לא קצוב הנטייה הרווחת היא שלא להסתפק בטענות כתב – התביעה ולדרוש מן התובע להוכיח את תביעתו כולה או מקצתה (ע"א 270/77 עספור נ' קאלו [3], בעמ' 659)."

3.מהאמור, ובשים לב כי תביעה דנן עניינה בנזקי גוף המצריכה הוכחה בדבר קיומו של האירוע, החבות ולרבות הוכחה של שיעור והיקף הנזקים שנגרמו כתוצאה מהאירוע, מצאתי כי בנסיבות דנן קיים "טעם מיוחד" המצדיק הבאת ראיות להוכחת התובענה, שמיעת עדותה של התובעת והצגת אסמכתאות בהתאם - זאת טרם מתן פסק דין בהיעדר הגנה. מכאן, ובשים לב לעולה מכתב הגנתה של נתבעת 1, בשלב זה, אני איני מוצאת להיעתר לבקשה והיא נדחית.

ניתנה היום, ‏כ"ז חשון תשע"ה, 20 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.