פלונית נ' מרכז רפואי צאנז,בית חולים לניאדו

פתח דבר

זה קיצור המעשה – התובעת פנתה לחדר המיון אצל הנתבע, בית החולים לניאדו, אחר שחשה כאבים במותן ימין, כאבי בטן, חום וצריבה במתן שתן. בחדר המיון קיבלה באמצעות עירוי לוריד אופטלגין וסליין, מיד לאחרי כן חשה בסחרחורת והתעלפה או שלמצער חשה תחושת עלפון .

לטענת התובעת, בעת מתן העירוי חדרה בועת אויר לוריד (תסחיף אויר) ובשל מלפורמציה מולדת בריאתה (AVM) חדרה הבועה למוחה וגרמה לה לאירוע מוחי (אמבוליה מוחית), שכתוצאה ממנו היא נותרה עם נכות גופנית משמעותית.

מכאן תביעתה של התובעת שהורתה ברשלנות רפואית נטענת מצד הצוות הרפואי של הנתבע.

טענתה זו של התובעת מוכחשת ע"י הנתבע, בית החולים לניאדו, הסבור כי לא ארע לתובעת כל אירוע מוחי שהורתו בתסחיף אויר, אלא שהיא סבלה בבואה לבית החולים מדלקת קרום המוח או דלקת המוח, זו טופלה כנדרש ובאופן שמרני, ואין כל קשר בין המלפורמציה שאובחנה בריאתה במהלך אשפוזה אצל הנתבע, לבין העירוי שניתן לה. ממילא, כך לטענת הנתבע, לא נפלה כל רשלנות בטיפול הרפואי שניתן לתובעת ע"י הצוות הרפואי של הנתבע.

עד כאן המחלוקת שנפלה בין הצדדים בקיצור מילין ומכאן להרחבה העובדתית הנדרשת.

המסכת העובדתית לפרטיה

1. התובעת, ילידת 3.8.56, מנהלת ****** בעיריית ****, פנתה לחדר המיון בבית החולים לניאדו בנתניה (להלן – הנתבע או לניאדו לפי העניין), ביום 28.10.10, ע"פ הפניית רופא המשפחה, ד"ר ארז לייבל, אחר שחשה "כאבים במותן ימנית, חום צמרמרות, צריבה במתן שתן, כאבי בטן בבטן תחתונה" (עמ' 23 ועמ' 28 למוצגי התובעת).

   רופא המשפחה ציין בהפנייתו, בין השאר, כי "לפני שבועיים אירוע דומה שחלף עם מתן אנטיביוטיקה שקיבלה ע"י רופא אחר". באשר לסיבת ההפניה צוין "חשד לפאלנפריטיס. ברקע סכרת" (ר' עמ' 23 למוצגי התובעת).

   הטיפול בחדר המיון