ק' נ' הפול המגר הישראלי לביטוח רכב ואח'

בפניי מונחת בקשה למשלוח שאלות הבהרה למומחית מטעם בית המשפט, דר' בתיה יפה, אשר נתנה חוות דעתה זה מכבר, עוד ביום 23/8/2012.

בישיבת קדם המשפט האחרונה שהתקיימה ביום 30/4/2015 הודיעו הצדדים כי סיימו את ההליכים המקדמיים ביניהם וכי לא יבקשו לחקור את המומחית על חוות דעתה. כפועל יוצא, וכבר במעמד הדיון, ניתנה החלטה לפיה תם קדם המשפט וכי אין מחלוקת על הנכות הרפואית. ראה סעיפים 1-2 להחלטה מיום 30/4/2015.

והינה כי כן, עיון במכתב שאלות ההבהרה הנושא תאריך 14/1/2016 ובתיעוד הרפואי שנלווה אליו, אותו צירף ב"כ הנתבעת לבקשה על פי בקשתי, מעלה כי הנתבעת מבקשת כיום, בחלוף 3.5 שנים ממועד חוות הדעת, להפנות את תשומת ליבה של המומחית לקיומה של תאונת דרכים קודמת מיום 12/10/2007, שארעה לפני התאונה נשוא התביעה מיום 29/11/2008 ("התאונה הראשונה"), אשר גם במסגרתה נחבל התובע בשורש כף ידו הימנית, כך על פי הנטען.

אין אלא לתמוה מדוע תיעוד רפואי זה, הנוגע למצב רפואי קודם, להבדיל ממצב רפואי שהתפתח לאחר התאונה, לא אותר על ידי הנתבעת, באמצעות טופס הוויתור על סודיות רפואית שהיה ברשותה, מבעוד מועד, ולא הומצא לעיון המומחית בטרם סיכום חוות הדעת.

כידוע, המועדים למשלוח שאלות הבהרה למומחה נקבעו בתקנה 15(ב) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים) התשמ"ז 1986, אשר קובעת 30 יום למשלוח שאלות הבהרה ממועד קבלת חוות הדעת, מועד שלכל הדעות חלף זה מכבר בנסיבות תיק זה.

יחד עם זאת, הפסיקה נוטה בגישה ליברלית בכל הנוגע להארכת מועד למשלוח שאלות הבהרה למומחה בית משפט, מהטעם כי משלוח שאלות הבהרה, הגם אם באיחור, עשויה לייתר את זימונו את המומחה לחקירה על חוות דעתו, לא כל שכן, כאשר מתבררת, כך על פי הנטען, עובדת קיומה של תאונה קודמת ו/או מאוחרת אשר עשויה לשפוך אור על המצג העובדתי שעמד בפני המומחה בעת מתן חוות דעתו. ראה בעניין זה ספרו של אליעזר ריבלין, תאונות הדרכים, מהדורה רביעית תשע"ב 2012, עמ' 716.