ת"א 15978-05-17 כספי נ' סלם ואח'

לפניי בקשת הנתבעים להורות על דחיית מועד גילוי המסמכים שברשותם עד לאחר הגשת תצהירי הצדדים, ולמצער עד לאחר הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם התובע.

עניינה של התביעה היא הפרת הסכם שכרה טרחה למתן שירותים משפטיים, כאשר התובע הינו עו"ד אשר נשכר על ידי הנתבעים לטפל בעניין הסדרת חובותיהם לנושים שונים. לטענת התובע, הנתבעים חתמו על הסכם שכר טרחה וחרף השירותים שהעניק לנתבעים הם לא שילמו לו את שכר הטרחה לו התחייבו על פי ההסכם. הנתבעים, מנגד, טענו בכתב ההגנה, כי התובע לא ביצע את עבודתו במקצועיות, במסירות ובנאמנות, ובכלל זה לא הגיש כתבי הגנה בתביעות שהגיש נגדם אחד הנושים, לא דיווח להם שלא הוגשו כתבי הגנה, לא טיפל בעניין העיקולים ולא יידע אותם כי נתחו נגדם תיקי הוצאה לפועל. לפיכך, עתור לדחות את תביעת התובע.

בהחלטתי מיום 03/07/17 הוריתי על צו גילוי מסמכים הדדי וקבעתי התיק לישיבת קדם משפט.

בעקבות ההחלטה האמורה, פנה התובע לנתבעים בבקשה להמציא לו תצהירי גילוי מסמכים וכן להמציא לעיונו מסמכים שונים, עשרים ושניים במספר.

עם קבלת דרישת התובע פנו הנתבעים בבקשה שבכותרת.

התובע התנגד לבקשה.

סוגיית מועד הגילוי והעיון במסמכים נדונה ברע"א 4249/98 סוויסה ה' הכשרת היישוב – חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נה (1) 515.

תחילה ציין בית המשפט העליון כי:

"הדעה המקובלת כיום היא שיש לאפשר לבעלי-הדין "לשחק" בקלפים גלויים, למען לא יפתיע אחד מהם את יריבו במהלך המשפט בראיה בלתי צפויה וכך יכשיל את יריבו, שלא הייתה בידו אפשרות לבודקה ולהכין חומר ראיות לסתור. לפיכך הכלל הוא, שרשאי בעל-דין לקבל מידע על מסמכי היריב, בין שהם "מועילים" ובין שהם "מזיקים"."