ת"א 15974-02-14 א.ח כלפון חברה לעבודות עפר תשתיות ופיתוח בע"מ נ' צוקים פרויקטים בע"מ

בפני בקשת הנתבעת ( להלן: "המבקשת" ) לחיוב התובעת ( להלן: "המשיבה" ) בהפקדת ערבות כספית בסך 100,000 ₪ ( 5% מסכום התביעה ) בהתאם לסעיף 353א לחוק החברות, לכיסוי הוצאות המשפט של המבקשת בגין הנזקים שיגרמו לה באם תדחה התביעה, לאור חששה של המבקשת, כי לא תוכל להיפרע מהמשיבה, חברה בע"מ, בגין הוצאותיה.

המבקשת טוענת, כי בהתאם להלכה הפסוקה, המשיבה איננה יכולה לסתור את החזקה שקבועה בדין לחיובה בהפקדת ערובה. עוד טוענת המבקשת, כי על המשיבה להוכיח שיש ביכולתה לשאת בתשלום הוצאותיה של המבקשת ככל שייפסקו הוצאות לטובתה.

המשיבה בתגובתה, עותרת לדחיית הבקשה שכן לטענתה הינה חברה איתנה כלכלית כפי שעולה מאישור רו"ח של החברה ולכן דין הבקשה להידחות.

עוד טוענת המשיבה, כי סעיף 353א לחוק החברות קובע מס' תנאים שבהתקיימם רשאי בית המשפט להורות, שחברה תיתן ערובה וכן מתי בית המשפט לא יחייב חברה בהפקדת ערובה . לטענתה, בית משפט לא יורה על הפקדת ערובה אם נסיבות המקרה אינן מצדיקות או כאשר החברה הוכיחה שיש ביכולתה לשלם הוצאות הנתבע.

בהתאם לאמור לעיל טוענת המשיבה, כי בעניינה הוכיח, באמצעות אישור רו"ח שיש לה איתנות פיננסית ויכולת לשלם הוצאות אם יפסקו.

לטענת המשיבה, גם לעניין סיכויי התביעה ניתן ללמוד מהעובדה שהמבקשת שילמה למשיבה מיד עם הגשת התביעה סך של 197,823.44 ₪ כך שלא מדובר בתביעת סרק חסרת סיכוי.

לחילופין מבקשת המשיבה, כי אם תחוייב בהפקדת ערבות יש לחייבה בהפקדה של 20,000 ₪ לכל היותר לאור מכלול הנתונים והעובדות לרבות שיקולי מידתיות שמאזנים את זכות הגישה לערכאות וזכות הקניין של המשיבה.

המבקשת בתשובתה, דוחה את טיעוני המשיבה וטוענת, שאין באישור רו"ח כדי להוות ראיה לאיתנותה הכלכלית של המשיבה מכיוון שלא צורף תצהיר רו"ח ולא צורפו דו"חות כספיים ולכן המשיבה לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה. לגרסתה, הסכום ששולם למשיבה לא היה נתון במחלוקת והמשיבה סירבה לקבל עד יום הדיון את הכספים ולכן אין לראות בתשלום כראיה לאיתנות התביעה, אלא להפך, לשיטתה.

דיון:

ככלל, מסמיך סעיף 353א לחוק החברות, התשנ"ט-1999 את בית המשפט להורות על פי שיקול דעתו על הפקדת ערובה לתשלום הוצאות הנתבע:

"הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט שלו הסמכות לדון בתביעה, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין."

ברע"א 10376/07 ל. נ הנדסה ממוחשבת בע"מ ואח' נ' בנק הפועלים בע"מ . תק-על 2009(1), 1963 נקבעו התנאים לחיוב התובע בהפקדת ערובה, וכך נאמר:

"סעיף 353א לחוק מגדיר מספר תנאים שבהתקיימם רשאי בית המשפט להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע, במידה ויזכה בדין...מן התנאים הנ"ל עולה כי מה שנוסח כחזקה הניתנת לסתירה בפרשת אויקל, בהתבסס על סעיף 232 לפקודה, הוגמש מעט כיום (זאת אנו למדים מלשון ה"רשאי" שברישא לסעיף 353א לחוק ומהשפעתן של הזכויות החוקתיות המעוגנות בחוקי היסוד על המאטריה). כתוצאה מכך, קיימות עתה שתי חלופות, שבהתקיימן בית המשפט לא יורה על הפקדת ערובה: