ת"א 15970-01-14 ברץ נ' מועצה מקומית קרית טבעון-ב.ע

זוהי בקשה לדחיית מועד תשלום אגורה שהוגשה על ידי התובע ביום 01/09/15.

בבקשה מתבקש בית משפט זה הדן בתביעה העיקרית להורות על דחיית מועד התשלום של המחצית השנייה של האגרה למועד שיהיה לאחר מתן פסק הדין, ובכפוף לו, ולהורות כי התשלום ייעשה על ידי התובע רק לאחר מתן פסק הדין. זאת או בדרך של קיזוז מכל סכום שייפסק לתובע, אם ייפסק, ומתן הוראה כי סכום האגרה ישולם לקופת בית המשפט ישירות על ידי הנתבעת תוך קיזוז סכום זה מהכספים שעל הנתבעת היה לשלם לתוכו עד פסק הדין, או תוך חיוב התובע לעשות כן אם תידחה תביעתו.

בבקשה מבהיר ב"כ התובע כי הנתבעת הינה רשות ציבורית, ואם זו תחויב בדין אין להעלות על הדעת שלא תשלם חיובים שיוטלו עליה לרבות ובמיוחד תשלום אגרה.

המבקש מבסס בקשתו על נסיבותיו המיוחדות של תיק זה, אשר החל כתביעה למתן פסק דין הצהרתי ומתן סעד של צו עשה לאכיפת חוזה ובהתאמה שולמה מחצית האגרה הנדרשת על ידי התובע.

ב"כ התובע טוען כי במהלך בירור ההליך, משהוברר עוד בשלב ההליכים המקדמי, כי לא ניתן יהיה לאכוף החוזה כמבוקש, הצדדים הסכימו למינוי שמאי. זאת לצורך הערכת השווי הכספי של הפיצוי שיגיע לתובע, אם יגיע, בעקבות ההפרה הנטענת של ההסכם בין הצדדים, אשר כעת ברור שלא ניתן לאכיפה. בעקבות חוות הדעת נוצר הצורך בתיקון כתב התביעה ובהוספת סעד כספי שכעת נדרש תשלום אגרה בגינו.

ב"כ התובע טוען כי התנהלות הנתבעת, נסיבות העניין, והעובדה כי הוא אולץ לתקן את תביעתו רק בשל התנהלות רשלנית של הנתבעת שאיינה יכולתו לקבל סעד הצהרתי שהתבקש מלכתחילה, מחייבת היענות לבקשתו לדחות מועד תשלום האגרה ויצירת אפשרות לשלמה בדרך של חיוב הנתבעת לשלמה מן הסכומים שיחייבה פסק הדין לשלם לתובע.

ב"כ התובע לא הגיש בקשה לפטור מתשלום אגרה מנסיבות אישיות בהתאם לאפשרות הנתונה לו על פי חוק.

ב"כ הנתבעת וב"כ מדינת ישראל (הנהלת בתי המשפט) מתנגדים לבקשה בהתבסס על האמור בתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: "תקנות האגרות"), אשר אינן מכירות באפשרות לדחות מועד תשלום אגרה בנסיבות המקרה דנן.

עוד נטען בהסתמך על פסיקה ענפה כי לבית המשפט הדן בבקשה מעין זו אין שיקול דעת להיעתר לבקשה כמבוקש על ידי ב"כ התובע כאן. נטען כי פסיקה עקבית קבעה כי תקנות האגרה הינן תקנות טכניות, מצומצמות ודווקניות שמטרתן לקבוע כללים ברורים, ובהיעדר תקנה המעניקה שיקול דעת לבית משפט כמו במקרה דנן ידיו של בית המשפט כבולות. זאת אפילו אם יחשוב כי היענות לבקשה תביא לתוצאה צודקת.

ראה לעניין זה רע"א 7031/12 שערי צדק המרכז הרפואי נ' פלונית, החלטה מיום 23/10/13.

דיון והכרעה: