ת"א 15865-10-13 מדינת ישראל נ' מובילי הדרום (1983) ב"ש בע"מ ואח'

בקשה של התובעת להיתר לפיצול סעדים.

מדובר בתביעה לסילוק יד והבקשה היא להתיר לתובעת לתבוע בהמשך דמי שימוש ראויים ורווחים שמרוויחה הנתבעת בעת שהיא עושה שימוש במחצבה נושא ההליך.

טענות הצדדים

המדינה מציינת כי בכל הנוגע לתביעה הכספית לאחר מועד הגשת התביעה לא נדרש ההיתר, אולם הוא מתבקש גם לגבי תקופה עתידית זו למען הזהירות. המדינה מציינת כי הסעד הכספי תלוי גם בהכרעת בית המשפט בסעד של סילוק יד וכן טוענת כי הסעד הכספי כרוך בהבאת ראיות רבות אשר יסרבלו את ההליך הנוכחי ועל כן ראוי ליתן לה היתר לפיצול הסעדים.

הנתבעת מתנגדת לבקשה אשר לשיטתה היא מיותרת אולם אינה מעלה נימוקים לגופו של עניין, למעט הסתייגות בנוגע לאי צירוף תצהיר לבקשה. התובעת צירפה לתשובתה תצהיר למרות עמדתה כי הבקשה אינה נסמכת על טיעון עובדתי ועל כן אינה דורשת תצהיר.

דיון והכרעה

ספק אם הבקשה נדרשת. לכאורה אין מדובר בשני סעדים הנובעים מאותה עילה אלא בשתי עילות תביעה נפרדות, האחת היא דרישת הפינוי הנובעת מטענת התובעת כי ההרשאה הסתיימה והשנייה היא תביעה כספית הנובעת מדיני עשיית עושר ולא במשפט. ראה בהקשר זה רע"א 1156/02 חיר ואח' נ. לידאי ואח' פד נז(3)949 בסעיף 15 לפסק הדין שם נקבע:

"דומה כי בפרשה שלפנינו אין מדובר בשני סעדים אלא בשתי עילות תביעה נפרדות: האחת, הרשות שניתנה למבקשים להתגורר בנכס בוטלה, ולפיכך עליהם לפנותו; השנייה, זכותו של המשיב לקבל דמי שימוש ראויים עבור החזקתם של המבקשים בנכס מיום ביטול הרשות ועד פינוי הנכס, שיסודותיה נטועים בדיני עשיית עושר ולא במשפט. יודגש כי העילה האחרונה, המבוססת על פסק-הדין לסילוק יד, טרם התגבשה בעת הגשת התביעה, והרי המבקשים טרם פינו את הנכס ...".

עם זאת וכפי שנקבע באותו עניין, אם מדובר בשני סעדים הנובעים מאותה עילה, יש מקום ליתן היתר לפיצול סעדים שכן הסעד הכספי מותנה בכך שיינתן סעד של סילוק יד ואין טעם לסרבל את הדיון בסעד של סילוק יד על ידי הבאת ראיות לעניין הסעד הכספי: