ת"א 15814-07-11 ב' נ' חג'ג' ואח'

כללי

1.התובעת- ילידת 1/1/49, נפגעה בתאונת הדרכים נשוא התביעה מיום 30/12/09, ע"י רכב שהיה נהוג ע"י הנתבעת 1 ומבוטח ע"י הנתבעת 2 (להלן: "התאונה").

2.המחלוקת בין הצדדים נוגעת לשאלת הנזק, דהיינו- שיעור הפיצוי שעל הנתבעת 2 לשאת בו כלפי התובעת בגין נזקי הגוף שלה בעקבות התאונה.

הפגיעה, הנכות הרפואית

3.ממקום התאונה פונתה התובעת לבית החולים "אסף הרופא". בגליון חדר המיון תועדו, בין היתר: חבלת ראש, תלונות בדבר סחרחורות והקאות, כאבי ראש, חבלות בעמוד שידרה צוואר ומותני, הגבלת תנועות וכאבים בגפיים, חוסר יציבות וקשיים בעמידה ועוד. התובעת אושפזה לשם השגחה. בהמשך, הועברה לבית לוינשטיין. ביום 13/1/10 הוחזרה לבי"ח "מאיר" עקב תלונות של אי שקט, בלבול, תחושה רעה ועוד. התובעת אושפזה לשם השגחה וביום 15/1/10 הוחזרה להמשך הטיפול בבית לוינשטיין. ביום 28/5/10 שוחררה התובעת לביתה. המשך הטיפול נעשה באשפוז יום בבית לוינשטיין ובקהילה, כמפורט בתצהירים ובמסמכים שהוגשו כראיה (בין היתר: מסמכים 48-54;מסמכים 59-60; 66;68-69 לתיק מוצגי התובעת ועוד).

4.התאונה הוכרה על ידי המל"ל כ"תאונת עבודה", על כל המשתמע מכך.

המל"ל אישר לתובעת נכות זמנית מלאה למשך 3 חודשים, עד ליום 31/3/10, שבמהלכם הייתה זכאית לדמי פגיעה. לאחר מכך, נקבעה לה נכות זמנית חלקית בשיעור של 30% למשך כשנה (מיום 1/4/10 ועד ליום 31/3/11 ) ונכות רפואית משוקללת צמיתה בשיעור של 28% החל מיום 1/4/11. הנכות הרפואית מחייבת בהליך דנן, מכוח סעיף 6ב' לחוק הפלת"ד.

5.מרכיבי  הנכות הרפואית: 10% נכות נוירולוגית בגין שיתוק חלקי בצורה קלה בעצב יד שמאל לפי מחצית (מותאם) מתקנה 31(1) לתקנות המל"ל לקביעת נכות מעבודה ו- 20% נכות נפשית לפי תקנה 34(ג) לתקנות הנ"ל (מסמכים 120-123 למוצגי התובעת).

קביעת המל"ל בדבר נכותה הרפואית של התובעת לא נסתרה ולכן היא מחייבת בהליך זה שלפני, מכוח סעיף 6ב' לחוק הפיצויים לפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975.

הנכות הרפואית הוגדלה ע"י ועדת הרשות שליד המל"ל מכוח תקנה 15, קביעה שאינה מחייבת בהליך זה.

6. העדים והראיות מטעם התובעת העידו היא עצמה וכן בנה- מר חיים בראון (להלן: "בנה"),כלתה- הגב' בת שבע בראון (להלן: "כלתה"), חתנה- מר בן ציון מוצגרשווילי (להלן: "חתנה"), מר ערן גרייזמן, המנהל האדמיניסטרטיבי של בי"ח הסיעודי בו עבדה ערב התאונה, ד"ר יופטוב סבטלנה- מנהלת המחלקה לאשפוז יום בבית לוינשטיין והפיזיותרפיסטית הגב' רחל דרור, אשר טיפלה בה במשך כשנתיים. והנתבעת הסתפקה בחקירת עדי התובעת והצדדים הגישו תיקי מוצגים עבי כרס.

הנכות התפקודית

7.לאחר שבחנתי את כלל הראיות והעדויות שהובאו, ובכלל זה התרשמותי מהתובעת עצמה ומעדיה במהלך עדותם בפני, שוכנעתי שאין לי צורך במומחה שיקומי לצורך הערכת ההשפעה התפקודית של התאונה על יכולותיה, וכי יש בידי את הנתונים והכלים לשם כך.

8.ערב התאונה הייתה התובעת כבת 61 ועבדה ככוח עזר בבית אבות סיעודי "סיני" . המנהל האדמיניסטרטיבי של בית החולים בו עבדה, מר גרייזמן, פירט את אופי עבודתה ככח עזר סיעודי, ואת הכרוך בה מעצם טיבה, עבודה פיזית ונפשית, ציין שהתובעת ביצעה אותה נאמנה וכי "תמיד רצתה לעבוד ולעבוד" (עמ' 27 ש' 4-14).

התובעת היא אלמנה מאז 2002 ואם לשלושה ילדים בגירים בעלי משפחות משלהם.

בנה חיים, כלתה וילדיהם ( 4 כיום)- מתגוררים בביתה עובר לתאונה.

9. אציין כי בבואי להעריך את הנכות התפקודית- לא נעלם מעיני כי מרבית עדי התובעת הינם

היא עצמה ובני משפחתה המעוניינים בתוצאות תביעתה ואף התרשמתי מנטייתם שלה ושל

עדיה להפריז בתיאור יכולותיה בעבר, כמו גם במגבלותיה מאז ובהווה.