ת"א 15756-04-14 דביר ואח' נ' הרנס ואח'

1.עסקינן בתביעה בגין נזקים שנגרמו לתובע עקב הפרה נטענת של חוזה מכר.

2.התביעה הוגשה בסדר דין מהיר ועל כן, כמצוות תקנה 214ט"ז לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") - פסק הדין ינומק באופן תמציתי.

רקע עובדתי

3.הנתבעת הייתה הבעלים של נכס, הנמצא ברחוב השילוח 3 פינת בית"ר 7, חיפה, וידוע כחלקה מספר 67/4 בגוש 10866 (להלן: "הנכס" או "המרפאה").

4.הנכס הושכר מעת לעת כמרפאת שיניים, לאחרונה ביום 2.1.13, עת חתמו הנתבעים על חוזה שכירות בלתי מוגנת לשנה, החל מיום 6.1.13 ועד יום 5.1.14 (להלן: "חוזה השכירות").

5.ביום 12.2.13 וביום 21.2.13 שילמה הנתבעת לנתבע סכום של 15,000 ₪.

6.התובע מנהל חנות הצמודה לנכס מושא התביעה (להלן: "החנות הצמודה").

7.ביום 13.10.13 נחתם בין התובע ובין הנתבעת חוזה מכר של הנכס תמורת סכום של 60,000 ₪ (לעיל ולהלן: "חוזה המכר"). בחוזה המכר מצוין, בין היתר, כי לנתבע יש זכות בנכס מכוח חוזה השכירות; וכי התובע רוכש את הנכס במצבו "as-is". בהתאמה, נקבע בחוזה המכר (סעיף 5ב.), כי: "לאחר תשלום מלוא התמורה עבור החנות תימסר לקונה החזקה בחנות על כל תכולתה וכן המחאת זכויות והתחייבויות על פי חוזה השכירות שבין המוכר לבין השוכרים של החנות לרבות, העברת דמי השכירות העתידיים לקונה". 

8.במעמד חתימת חוזה המכר, שולמה התמורה מזה, ונמסרו מפתחות הנכס לתובע מזה.

9.בין לבין, ובטרם חתימת חוזה מכר, הפכו התובע והנתבע לשותפים בהפעלת המרפאה, כאשר התובע אחראי על שיווקה והבאת מטופלים, והנתבע אחראי על הטיפול בהם (ראו: תשובה לשאלה מס' 10 בתצהיר תשובות לשאלון –ת/2, להלן: "השותפות").