ת"א 15737-08 פלונית נ' שירביט חברה לביטוח בע"מ

1.התובעת, ילידת 19.2.62, נפגעה בתאונת דרכים מיום 20.10.06 (להלן: התאונה). בפניי תביעתה לפיצויים לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: חוק הפיצויים).

2.הנתבעת מס' 2 (להלן: הנתבעת) מודה בחבותה לפצות את התובעת על נזקיה מכוח חוק הפיצויים, והמחלוקת בין הצדדים היא בשאלת גובה הנזק.

הפגיעה והנכות הרפואית

3.ממקום התאונה פונתה התובעת לבית החולים קפלן עם חבלות בפנים, בצוואר ובברך שמאל. היא טופלה מקומית ושוחררה לביתה, ובהמשך טופלה במסגרת קופת החולים. התובעת התלוננה על כאבים והגבלות תנועה בגב ובצוואר בעקבות התאונה, וכן על פגיעה במצבה הנפשי עקב כך.

4.שני מומחים רפואיים מונו לבדיקת התובעת ולהערכת נכותה: ד"ר יורם אנקשטיין מונה כמומחה רפואי בתחום האורתופדיה, ופרופ' מיכה נוימן מונה כמומחה בתחום הפסיכיאטריה.

חוות הדעת בתחום האורתופדיה

התובעת התלוננה בפני המומחה על כאב בצוואר, בגב העליון ובגב התחתון ועל הפרעה תפקודית, שנגרמו לה לטענתה בעקבות התאונה. בחוות דעתו ציין ד"ר אנקשטיין כי טווח התנועות בצוואר נמצא מלא, וכי את טווח התנועות בעמוד השדרה המותני לא ניתן היה להעריך בשל סירובה של התובעת להתכופף והתנגדותה לבדיקה. לאחר סקירת בדיקות הדימות וממצאי הבדיקות הרופאים המטפלים כפי שתועדו ברשומות קבע כי בלתי סביר שלתובעת הפרעה משמעותית בטווחי התנועות של עמוד השדרה המותני.

למרות האמור, בשל תיעוד רפואי עשיר על טיפולי פיזיותרפיה רבים על פני תקופה שנמשכה מעל לשנה וריבוי בדיקות לבירור בעיית עמוד השדרה, קבע ד"ר אנקשטיין כי לתובעת נכות אורתופדית צמיתה בשיעור של 5% לפי סעיף ליקוי 37(7)(א) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956, (להלן: תקנות הביטוח הלאומי) חלקי ומותאם.

המומחה קבע כי מדובר בהחמרה של מצב קיים, וכי יש לנכות חמישית מהנכות (1 אחוז) בגין מצב קודם.