ת"א 15667-06-11 לוי ואח' נ' דורון ואח'

1.בפני תביעה ותביעה שכנגד, שעניינן מחלוקות כספיות שונות אשר מקורן ביחסי שכירות בין הצדדים, אשר באו לידי ביטוי בשלושה הסכמים ונפרשו על פני מספר שנים.

2.המקרקעין נשוא התביעות מצויים במשק חקלאי הידוע כחלקה 35 גוש 3742 במשק 17 במושב בית חנן (להלן: "המקרקעין"). הנתבעת 2, גב' רות בן בשט, הינה בעלת הזכויות במשק החקלאי (להלן: "המשכירה" ו/או "בעלת הזכויות"). הנתבע 1 הינו חתנהּ של המשכירה ומי שהתקשר בשמה בחלק מהסכמי השכירות נשוא התביעה (להלן: "המשכיר"). התובע והנתבע שכנגד (להלן: "השוכר") הינו אב לארבעה ילדים, אשר שכר מהנתבעים או מי מהם את המקרקעין.

3.כתב התביעה שהוגש ביום 26.1.11 על ידי התובע הוגש בעילה כספית, בין היתר, לפיצוי בגין השקעותיו של התובע במקרקעין.

4.כתב התביעה שכנגד הוגש ביום 19.7.11 על ידי הנתבעת 2 (להלן: "התביעה שכנגד"), בעילה של הפרות יסודיות של הסכמי השכירות בין הצדדים, על ידי התובע.

5.יצוין כי, השוכר מסכים (בסיכומיו) עם טענת ההגנה של המשכירה להעדר עילה כלפיה, שכן המשכיר היה למעשה המוציא והמביא בכל הקשור ליחסי השכירות עם השוכר, אולם טוען שהטענה להעדר עילה צריכה לחול באופן הדדי כך שגם למשכירה אין עילת תביעה כנגדו בתביעה שכנגד. לעניין זה, אתייחס בהמשך.

א. רקע עובדתי ודיוני:

6.בין הצדדים נכרתו שלושה הסכמי שכירות בין השנים 2006-2010:

• ביום 16/7/06 נכרת בין השוכר למשכיר הסכם שכירות, לפיו יושכר לשוכר שטח של כדונם (20 מ' רוחב * 25 מ' אורך) לצורך הקמת מבנה קל מעץ בתוכו שייעודו מחסה לשני סוסים בגודל של 80 מ"ר. תקופת השכירות נקבעה למשך 5 שנים, עד ליום 31/7/11, כן נקבעה לרשות הצדדים אופציה להמשך שכירות למשך 5 שנים נוספות "ובלבד שהגיעו להסדר בכתב לא יאוחר מ-60 יום לפני תום מועד שנת השכירות החמישית" (להלן: "ההסכם הראשון").