א"ש נ' א"ש

לפניי תביעת התובע לפנות את גיסתו-נתבעת 1, שהיא גרושתו של אחיו נתבע 3, מדירה בה היא מתגוררת, אשר מצויה על מקרקעין בבעלותו, שנבנתה מתחת למבנה בו מתגורר אחיו הנוסף נתבע 2. פסק הדין עוסק בהגדרת מהות זכויותיה של הנתבעת בדירה, בסעד הפינוי מן הדירה וכן בשיעור הפיצוי המגיע לה עקב הפינוי.

רקע ועובדות שאינן שנויות במחלוקת

1. התובע ונתבעים 2 ו-3 הם אחים. נתבעת 1 (להלן: הנתבעת) ונתבע 3 (להלן: הנתבע) היו נשואים זו לזה אך לימים התגרשו. כיום מתגוררת התובעת וחלק מילדיה בדירת מגורים בקומת קרקע מתחת לבית בו מתגורר נתבע 2 (להלן: הדירה), אשר במקור הייתה קומת עמודים שנסגרה. המבנה בו מתגוררת הנתבעת מצוי על חלקה הידועה כחלקה 129 בגוש 18525 בכפר *** (להלן: החלקה). שטח החלקה לפי נסח הרישום הוא 608 מ"ר. נוסף למבנה בו מצויות דירות הנתבעת ונתבע 2, מצוי על החלקה מבנה נוסף המשמש כבית מגורים לתובע.

    

2. יצוין כי בכתב התביעה צוין כי מספר החלקה הוא 14 – אך המדובר הוא במספרה הקודם של החלקה שלפני כן מספרה אף היה 22 (ראו היתרי הבניה שצורפו לתצהיר התובע; חוות דעת השמאי שהצדדים מינו בהסכמה לפני הגשת התביעה – ועל כך בהמשך). ובאופן כללי, למעט טענת הנתבעת כלפי בעלותו הבלעדית של התובע בחלקה מכח צוואת סבתו – אין חולק על זיהוי המקרקעין.

3. החלקה היא בבעלות התובע. הנתבעת לא טוענת לבעלות שלה או של הנתבע בחלקה, עם זאת היא טוענת כי בידה רשות לשימוש במקרקעין (סעיף 18 לכתב ההגנה, מכתב ב"כ מיום 5.7.2016 שצורף לכתב התביעה; תצהיר הנתבעת; סיכומים – עמ' 33 ש' 8). את הזכויות בחלקה קיבל התובע בירושה מסבתו המנוחה לפי צוואה שהותירה ואשר קוימה כדין (נספח א' לתצהיר התובע). על פי אותה צוואה הורישה הסבתא את החלקה וכל אשר בנוי עליה לתובע, אך ציוותה לאפשר לנתבע 2 לבנות על החלקה "בית למגוריו שלו ולא לאף אחר מלבדו". אין חולק כי הסבתא לא הורישה כל זכות בחלקה (ובכלל) לנתבע (ראו סעיפים 3-2 לתצהיר התובע וכן נספח א' לתצהיר). התובע ציין בתצהירו כי הסבתא קיבלה את הזכויות בחלקה תמורת חליפין ובנתה עליה בית קטן ממדים שכולל חדר ששימש למגוריה (להלן: בית הסבתא).

    

4. הנתבעת והנתבע נישאו זה לזה בשנת 1981 ונולדו להם ששה ילדים; שלושה מהם נשואים ומתגוררים מחוץ לדירה. הנתבעת ממשיכה להתגורר בדירה יחד עם שלושה מילדיה, הצעיר ביניהם יליד 2002 וכיום הוא כבן 20 שנים. לימים עלו יחסי הנתבעת והנתבע על שרטון והם התגרשו. הנתבעת נותרה להתגורר בדירה ואילו הנתבע עבר להתגורר במקום אחר.

    

5. בהליך גירושין שנקט הנתבע בבית הדין השרעי הגיעו הצדדים להסכם שנערך ביום 10.3.2008 ואושר על ידי בית הדין ביום 9.3.2010 (להלן: הסכם הגירושין). בהסכם הגירושין הוסכם בין הצדדים בין היתר כלהלן: