ת"א 15361-09-15 גרוסמן נ' לקס

1.הבקשה שלפניי ענייניה מתן פטור מאגרה על פי הקבוע בתקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: "תקנות האגרות").

העובדות הרלוונטיות למקרה דנן:

2. ביום 8.9.2015 הגיש המבקש תביעה כנגד המשיבה על סך 152,100 ₪ ובד בבד בקשה לפטור מאגרה בה ציין המבקש כי אין ביכולתו לשלם את האגרה. בו ביום ניתנה החלטת כב' הרשם הבכיר אורן כרמלי לפיה יש לצרף תדפיס חשבון בנק ותדפיס שימושים בכרטיס אשראי ל- 3 חודשים אחרונים.

3.ביום 7.1.16 ניתנה החלטת כב' הרשם הבכיר נועם רף ביום 7.1.2016 להשלים ולהגיש, כתמיכה בבקשה, את המסמכים הבאים: תדפיס חיובי הוצאות אחזקת בית...; תדפיסי כרטיס אשראי בהם מחזיק המבקש...; תדפיס פעולות בחשבונות בנק של המבקש; אישור הבנקים לקיומם או העדרם של תוכניות חסכון, קופות גמל, פיקדונות או זכויות כספיות אחרות ותצהיר המפרט אם נעשה ניסיון לגייס הלוואה לצורך תשלום האגרה מבני משפחה, חברים או בנקים, ומה היו תוצאות ניסיון זה.

בהודעה לבית המשפט מיום 7.1.16 ובתצהירו מיום 11.2.2016 ציין המבקש כי אינו בעל דירה, אין לו חשבון בנק פעיל (החשבון הוגבל ונסגר) ואינו מחזיק בתוכניות חסכון, כרטיסי אשראי או קופות גמל.

4.בתגובת המשיבה להודעה הנוספת שהגיש המבקש לפטור, טענה המשיבה כי כנגד המבקש הוגשה בקשה לפשיטת רגל בשנת 2004, , מתנהלים שני תיקי הוצאה לפועל למימוש כספים, נכסים וזכויות ע"ש התובע המצויים בבית משפט השלום בראשון לציון וכן טענות נוספות שאינן רלוונטיות להליך דנן.

5.בתשובתו לבקשת המשיבה למחיקה על הסף אישר המבקש כי ישנו פיקדון בשווי 7,000 ₪ בבית משפט השלום בראשון-לציון אולם פיקדון זה שייך לאביו. עוד נטען כי היותו גר אצל בת זוגו "אין בכך לשנות את מצבו הכלכלי, ואין לצפות שבת הזוג תממן את התובע בענייניו האישיים לרבות תשלום האגרה בתיק זה" (ס' 8 לתגובת התובע למחיקה על הסף).