ת"א 15359-11-10 פינק ואח' נ' נדב ואח'

לפני בקשת הנתבעים להורות על מחיקת סעיפים והוצאות נספחים אשר צורפו על ידי התובעים לתצהירי העדות הראשית.

קודם התייחסותי לבקשה לגופה, אציין כי שני הצדדים מצאו להתייחס במסגרת הבקשה והתגובה, להליך לגופו. אין המקום לעשות כן במסגרת בקשה מקדמית, וראוי היה להימנע מכך.

לגוף הבקשה, ונוכח ריבוי הטענות, מצאתי להתייחס לסוגיות השונות, כמפורט להלן:

1. דו"ח מבקר המדינה ( סעיפים 7-10 לבקשה) -באשר לנספח 18 שהינו חלק מתוך דו"ח מבקר המדינה, הרי מכוח הוראות סעיף 30(א) לחוק מבקר המדינה, תשי"ח 1958, לא ניתן לעשות בו שימוש כראיה בכל הליך משפטי.

אני ערה לעובדה כי ניתן לעשות שימוש עקיף במסמכים לצורך הכנת טיעון הצדדים או בחינת רקע לסכסוך. עם זאת, התובעים בתיק שבפני מבקשים להגיש, בפשטות, את המסמך כראייה, ולכך לא ניתן להיעתר.

אציין כי הגם שהתובעים טענו, במסגרת תגובתם, כי אין בכוונתם לעשות שימוש ישיר בראייה (ראה סעיף 47 לתגובה), מהותית, אין לבית המשפט אלא את שנטען במסגרת התצהירים, וממילא האמור בסעיף 49 מלמד כי בפועל, התובעים מבקשים, גם מבקשים, לראות בנספח זה, כראייה ישירה.

המסמך יוצא מן התיק.

באשר לנספח 19, הנזכר תחת אותה כותרת, הרי עסקינן בתמונה, שאין בינה לבין הדו"ח, דבר.

עוד לעניין מבקר המדינה אוסף ואבהיר כי בניגוד לאמור בסעיף 11 לבקשת הנתבעים, נספח 14 לתיק מוצגי התובעים, אינו חלק מדו"ח מבקר המדינה אלא שהוא מכתב אותו קיבלו התובעים עצמם. אין לגזור גזירה שווה ביחס למסמך זה, והוא יוותר בתיק.

3. הרחבת חזית ורלוונטיות 

במסגרת הבקשה חזרו הנתבעים וטענו כי התובעים מצאו לכלול במסגרת התצהירים טענות שהן בגדר הרחבת חזית, או כאלו שאינן רלוונטיות להליך שבפני.