לדרמן נ' דהרי

הקדמה

1. לפניי תביעת התובע כנגד הנתבע לפיצוי על פי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1963 (להלן: "חוק איסור לשון הרע") בשל נזקים שנגרמו לו כטענתו בגין פרסום לשון הרע, שקר מפגיע, גרם הפרת חוזה, רשלנות, הפרת חובה חקוקה ופגיעה בפרטיות, בגין שבעה פרסומים, בהם חמישה מכתבים, אשר נשלחו במועדים שונים על ידי הנתבע, וכן שתי הודעות מייל נוספות אשר נשלחו כאמור אף הן על ידי הנתבע.

    

2. באשר למיהות הצדדים, התובע הינו תושב העיר קריית גת אשר בעת הרלוונטית לתובענה שהה במסגרת פוסט – דוקטורט, באוניברסיטת פיטסבורג בארה"ב, בתחום ניתוח ממוגרפיות לגילוי סרטן שד (ר' סעיף 4 לסיכומי התובע).

    

3. הנתבע, משמש ברציפות מאז שנת 2003 וכן בעת כתיבת פסק הדין - ראש עיריית קריית גת.

   רקע עובדתי

4. בבסיס התובענה, חמישה מכתבים אשר נשלחו במועדים שונים על ידי הנתבע, לטענתו בתוקף תפקידו כראש העירייה וכן שתי הודעות מייל נוספות אשר נשלחו על ידו כפי שיפורט להלן. להשלמת פני הדברים, יצוין, כי בשלביו המוקדמים של הדיון בתובענה נדרש בית המשפט לדון בבקשת הנתבע להכרה בחסינותו כעובד רשות ציבור, בהתאם לסעיף 7א' לפקודת הנזיקין [נוסח חדש, (להלן: "פקודת הנזיקין") ובהתאם לתקנות הנזיקין (אחריות עובדי ציבור) תשס"ו -2006]. ביום 24.1.2016, ניתנה החלטת בית המשפט לפיה נדחתה בקשת הנתבע להקניית חסינות מפני ניהול התובענה כנגדו ולפיכך נותר צד להליך ואילו עיריית קריית גת נמחקה כנתבעת בתובענה (להלן:" החלטה לעניין החסינות").

    

5. לצורך הכרעה בעתירת הנתבע להקניית חסינות לעובד ציבור, נדרש בית המשפט בהחלטתו לנתח את הפרסומים מושא התובענה. בית נדרש לקבוע באם אלה בוצעו במסגרת תפקידו של הנתבע כראש העירייה ולפיכך זכאי לחסות תחת כנפי החסינות המוענקת לעובדי ציבור. לחילופין, באם חל בעניינו החריג הקבוע בסעיף 7א' לפקודת הנזיקין, דהיינו כי בעת שבוצעו הפרסומים האמורים, תוך כדי מילוי תפקידו השלטוני, פעל הנתבע ביודעין ומתוך כוונה לגרום נזק או לחילופין תוך שיווין נפש לגרימתו. במקרה זה לא יהא ראוי לחסות תחת כנפי החסינות , אשר נועדה בעיקרה לאפשר לעובדי הציבור לבצע תפקידם ללא מורא וחשש, כי עלולים הם להיות מושא לתביעות אישיות כנגדם.

    

6. בית המשפט בהחלטתו לעניין החסינות, מצא כי חמישה מכתבים אותם שלח הנתבע כתגובה לפניות התובע לרשויות שונות תוך שהוא מעלה תלונות באשר להתנהלות העירייה, ניתן לראות בהם כחלק ממסגרת תפקידו השלטוני של הנתבע וזאת על אף אופן ניסוחם הבוטה. עם זאת, קבע בית המשפט כי תכתובת המייל אשר נשלחה על ידי הנתבע לקרן המחקר "קומן" , אשר נאותה לממן את מחקר התובע וכן לממונים על המשיב באוניברסיטת פיטסבורג בעת שהותו שם, אלה עונים על החריג האמור בסייפת סעיף 7א' לפקודת הנזיקין, קרי מהווים מעשה אשר נעשה ביודעין ומתוך כוונה לגרום נזק או תוך שיווין נפש לאפשרות גרימתו.