ת"א 1531-03-13 אלטורי נ' לביטוח בע"מ ואח'

התובע, יליד 1975, הגיש תביעה זו לפיצוי כספי בגין נזק גוף שנגרם לו בתאונת דרכים ביום 11.6.12, ע"פ חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה 1975.

דר' אורית ביין, מומחית בתחום האורתופדי, בדקה את התובע וקבעה ממצאים באשר לנזק שנגרם לו. מחוות הדעת עולה, כי התובע נפגע מרכב שהפילו בעת שעבד כמתנדב במשטרה. נגרם לו שבר בעצם הסירה מימין. לא נמצא ממצא חריף בעמוד השדרה ובצוואר.

• באשר לעמוד השדרה המותני – המומחית מצאה כי היו תלונות על כאבי גב עם הקרנה לרגליים במשך השנים ללא קשר לתאונה.

• באשר לצוואר - קבעה המומחית כי אמנם היו תלונות בעבר, והתלונה הנוכחית הגיעה רק שלושה ימים לאחר התאונה, אולם אין לשלול כי היתה התלקחות זמנית של כאבי צוואר מינורי לאחר התאונה. מצב הצוואר מתאים לנכות זמנית בשיעור של 5% בהתאם לפריט 35 (1) בין א' לב' לתוספת לתקנות המוסד לביטוח לאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז 1956. הנכות הזמנית עמדה בתוקפה עד 30.12.12 עם תום הפיזיותרפיה.

• באשר ליד ימין - היה שבר עוד לפני התאונה, קיימת הגבלה מינורית בלבד בתנועה, שאיננה קשורה לתאונה.

עיינתי בכתבי הטענות, בחוות הדעת ובתחשיבי הנזק שהגישו הצדדים, והבאתי בחשבון, בין מכלול השיקולים, גם את השיקולים הבאים: נקבעה נכות זמנית לחצי שנה, אולם אין נכות צמיתה ; התובע חולק על חוות הדעת ; התובע עבד כמסגר וכמוכר ולטענתו לאחר התאונה הוא עובד כנהג ; הנתבעת טענה כי מתלושי השכר עולה כי התובע משתכר פחות מ-5,000 ₪.

נוכח מכלול השיקולים, הצעת בית המשפט לסיום התיק בפשרה היא בסכום כולל של כ- 10,000 ₪ (7,500 ₪ בגין נזק שאינו נזק ממון, ו- 2,500 ₪ בגין עזרה והוצאות. התובע לא טען להפסדי שכר בעבר, ובהעדר נכות צמיתה אין מקום לפסוק הפסד הכנסה לעתיד).

באשר לחבות, מן הנתונים שהובאו בפניי עלה, כי התובע עמד לצד רכב הנתבעים 3 ו-4, אשר חנה על הכביש תוך הפרעה לתנועה, כאשר רכב הנתבעים 1 ו-2 פגע ברכב הנתבעים 3 ו-4 אשר פגע בתובע וגרם לנזק הגוף. בנסיבות אלו, נראה על פניו, למבלי לקבוע מסמרות בעניין, כי חלה הוראת ס' 3 (ב) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה – 1975.

בית המשפט מציע איפוא לסיים את התיק בפשרה בסכום כולל של 10,000 ₪, בתוספת שכ"ט כחוק והשבת אגרה, אשר יחולקו בשווה בין הנתבעות 1 ו-4.