ת"א 15279-12-14 ב' א' נ' יוליס ואח'

1.         לפניי עתירת המבקש למינוי מומחים בתחום הפסיכיאטרי הנוירולוגי והאורטופדי, וזאת לצורך בדיקת נכותו, שנותרה לו מתאונת דרכים - כהגדרתה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה-1975, שעבר המבקש, על פי הנטען, ביום 27.11.11 כאשר רכב פגע בו בהיותו הולך רגל (להלן: "התאונה").

2.         לטענת המבקש יש בחומר הרפואי ראשית ראיה לנכות בתחומים בהם מבוקש המינוי.

3.         המשיבה מתנגדת למינוי המומחה. לטענתה, המדובר, אם בכלל, בנזק קל שאינו עולה כדי נכות, התיעוד הרפואי דל ואין בו רצף טיפולי. המשיבה עותרת לדחיית הבקשה ולחלופין להשתת שכר המומחים, ככל שימונו, על המבקש.

4.במעמד הדיון ביום 27.4.15 הסכים המבקש כי ימונה פסיכיאטר שיחווה דעתו באשר לצורך במינוי נוירולוג, ואילו המשיבה הסכימה למינוי נוירולוג, אשר יחווה דעתו באשר לצורך במינוי מומחים נוספים.

דיון והכרעה

5.         לאחר ששמעתי את ב"כ הצדדים ועיינתי בחומר הרפואי המונח בפניי באתי למסקנה, כי קיימת בפניי ראשית ראיה המספיקה למינוי המומחה בתחום הפסיכיאטרי.

6.         כידוע גישת הפסיקה בתחום מינוי מומחה רפואי בתביעות על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים היא גישה ליברלית. לעניין זה ראו: רע"א 1338/90 - גבריאל שיק נ' מטלון רונית ואח' פ"די מד (2), 216 בו קבע בית המשפט העליון את ההלכה לפיה:

"בנסיבות אלה, אין מקום לדחות בקשה למינוי מומחים רפואיים, כשקיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות עקב התאונה. אין בדברי אלה לשלול את הצורך לבדוק בכל מקרה, אם אמנם מינוי כזה דרוש, ובית המשפט לא יהסס לדחות בקשה למינוי מומחה רפואי, אם אין לבקשה יסוד לאור החומר הרפואי המובא בפני בית המשפט."

הדרישה אינה אך ורק לראשית ראיה לקיומה של נכות אלא גם לראשית ראיה לקיומו של קשר סיבתי בין הנכות לבין התאונה, אולם, כיוון שהדרך היחידה להוכחת טענות בעניין שברפואה במסגרת תביעה לפי חוק הפיצויים היא מינוי מומחה מטעם בית המשפט, הנטייה היא להקל בדרישות להוכחת קיומה של ראשית ראיה, כך שבית המשפט עשוי להסתפק בהקשר זה גם ברמת סבירות נמוכה לקיומו של קשר סיבתי (ראו: רעא 4911/09 ‏ ‏ סהר ציון חברה לביטוח בע"מ נ' אליעזר כשרי (פורסמה בנבו, 29.07.2009)).