ת"א 15255-04-14 אמארה נ' אמארה ואח'

מונחת לפני תובענה למתן סעד הצהרתי לגבי בעלות ברכבים מסוימים החל ממועד מסוים וכן צווי עשה אשר במהותם התבקשתי להורות לנתבעים 2, 3, 4, ו- 6 להסב דוחו"ת תנועה וחניה על שם הנתבע מס' 1.

הנתבע מס' 1 הינו אביו של התובע אשר נטען כי הלה ביצע מעשה נוכלות החל מחודש ספטמבר 2012 כאשר קיבל לידיו רכבים במסגרת עיסוקו בצורה בלתי חוקית והעביר את הבעלות עליהם לזכות התובע. ביום 23.12.2013 זומן התובע לחקירה במפלג ההונאות בחיפה ואז גילה כי ההונאה שביצע הנתבע מס' 1.

הנתבע מס' 1 קיבל את כתב התביעה לידיו ביום 4.8.2014 בהתאם לאישור מסירה שהוצג לפני. נתבע מס' 1 לא התגונן בפני התובענה ולכן התובע זכאי לקבל סעד כנגדו בכפוף לאמור להלן.

נתבעת מס' 3 מתנגדת לתביעה כאשר בפתח טענותיה טענה לפיה בית משפט זה אינו מוסמך לתת את הסעד המבוקש, מאחר והתובע נחשב כמי שהורשע בביצוע אותן עבירות , בשים לב לכך שלא שילם את הדוחו"ת מסוג ברירת משפט. הערכאה המוסמכת לבטל את ההרשעות היא אותה ערכאה המוסמכת לדון בעבירה עצמה דהיינו בית משפט לעניינים מקומיים.

נתבעות 2, 4 ו- 6 טענות במסגרת כתב הגנתם את הטענות כדלקמן:

א.נתבעת מס' 2 טענה כי שלושת הרכבים שפרטיהן בכתב התביעה רשומים על שם התובע. בנוסף רשום על שם התובע רכב נוסף. מאידך על שם נתבע מס' 1 רשומים שלושה רכבים אחרים. נתבעת מס' 2 מותירה את הבקשה לשיקול דעת בית המשפט.