ת"א 15244-09-10

בפניי בקשה לעיכוב ביצוע החלטתי מיום 27.4.15 המורה לצדדים לסכם את טענותיהם בכתב, עד אשר יחליט בית המשפט המחוזי האם להיעתר לבר"ע שהגישו המבקשים בקשר להחלטה שלא לאפשר זימונו המחודש של מומחה בית המשפט לחקירה נגדית נוספת.

ככלל, על אף שאין המדובר באותו נושא, יתכן שהסמכות לעניין עיכוב ביצוע נתונה לערכאת הערעור ולא לערכאה הדיונית, לאור האמור בתקנה 467 לתקנות סדר הדין האזרחי.

עם זאת, כיוון ששני הצדדים ביקשו שאכריע בכך, אצא מנקודת הנחה שיש לי סמכות בסוגיה, ואדון בעניין לגופו.

בתי המשפט קבעו פעמים רבות שעיכוב ביצוע מותנה בתנאים כדלקמן:

א.סיכויים טובים לכאורה להצליח בערעור;

ב.יהא זה מן הנמנע או קשה מאד להשיב את המצב לקדמותו, אם יזכה המבקש בערעור.

(ראו לשל ברע"א 4483/99 יורוקום תקשורת סלולארית נ' מדינת ישראל, תק-על 99 (3), 1585 בעמ' 1586 וכן בבש"א (י-ם) 5367/08, בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ נ' בנק הפועלים ואח' מפי כב' השופט יעקב צבן).

לעניין בר"ע בקשר להחלטת ביניים קבע כב' השופט צבי זילברטל בבר"ע (י-ם) 316/08 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' אודט חמד :

"כאשר מדובר בהחלטת ביניים, אין זה ראוי, ככלל ולמעט במקרים חריגים, שערכאת הערעור תבחן החלטה זו במסגרת בקשת רשות ערעור (גם אם קבלת בקשת רשות הערעור וקבלת הערעור עשויים לייתר את המשך הדיון בערכאה הדיונית). עמד על כך כב' השופט ד"ר ש' לוין בספרו תורת הפרצדורה האזרחית - מבוא ועקרונות יסוד, ירושלים, תשנ"ט, סימן 182, בעמ' 176-177, כדלהלן:

"ניסיון החיים מלמד ששאלה שהיתה חשובה בעתה איבדה מחשיבותה לאור התפתחויות נוספות, מאוחרות יותר במשפט, וההליך הגיע לקצו מבלי שבית המשפט (גם לא בערכאה הראשונה) נדרש להחליט בשאלה נשוא הבקשה, ובסופו של דבר אפשר יהיה במידת הצורך לערער על ההחלטה במסגרת פסק הדין."