ת"א 15244-09-10 ד' ואח' נ' רשת מזון חצי חינם ואח'

"חרב בא לעולם על עינוי הדין..."

משנה אבות פרק ה' משנה ח'

בפני תביעת נזיקין שהוגשה בשנת 2010 בגין אירוע נטען משנת 2009.

ראשית אני סבור שעלי להתנצל בפני הצדדים ובאי כוחם על כי תיק נזיקין פשוט מסוג זה (טענת התובעת על פגיעה כתוצאה מהחלקה על נוזל בסופרמרקט של הנתבעת) מתנהל בבית המשפט כבר כחמש שנים.

ניתן היה להצביע גם על מחדלים דיוניים של הצדדים, על בקשות דחייה בהסכמה ועל עיכוב בקידום עניינו של התיק כתוצאה מהגשת בקשות רבות לרבות הגשת בר"ע, אך לדידי אין מקום לתירוצים מסוג זה.

זכותה של הנתבעת – באם גרסתה נכונה – שתביעה זו תידחה במהרה ולא תוסיף להתקיים עננת תביעה מעליה כשאין בה שום עילה ולא מקום להעניק סעד.

כך זכותה של התובעת – באם גרסתה נכונה – שתקבל את הפיצוי המגיעה לה במהרה ולא כעבור שנים רבות כל כך.

בתיק מסוג זה על בית המשפט להכריע בשלוש נקודות פשוטות: האם הגרסה העובדתית של התובעת הוכחה כדבעי בהתאם לחוק, אם כן – האם קמה אחריות מצד הנתבעת לפי הכללים שנקבעו בפסיקה לפצות את התובעת באופן מלא או חלקי בגין נזקיה, אם כן – איזה נזקים הוכחו שהם תוצאה מהאירוע הנטען וממעשיה או מחדליה של הנתבעת.

האחריות לחתור לסיום ההליך תוך מענה על השאלות הנ"ל בזמן סביר, ותוך הימנעות מסחבת ועינוי דין מוטלת, לדידי, בלעדית על שכמי הערכאה הדיונית.

נזקי הסחבת אינן מצטמצמים לבעלי הדין שבתיק הספציפי, אלא לכלל מערכת המשפט. משכך בקשת סליחתי בפני הצדדים, באי כוחם וכלל הציבור על מה שהתרחש בתיק זה.

תיק זה היה קבוע לסיום ליום 27/4/015.

יום דיונים זה החל משעות הבוקר כשמערכת ה"נט" החלה להאט ולהתנתק.