ת"א 15203-06-14 וַייס נ' עיריית אור-יהודה ואח'

רקע עובדתי ודיוני

1.ביום 9.6.2014 הגישה התובעת כתב-תביעה וּבוֹ עתירה לצו מניעה קבוע, האוסר על הנתבעת 1 לפרסם את שמות הזוכים במכרז פומבי להפעלת בית-ספר תיכון יצירתי ללימודי תקשורת, טלוויזיה, קולנוע וטכנולוגיה, לנוער בסיכון ו/או להמשיך את ההתקשרות עם הזוכה במכרז או להפעיל את בית-הספר בכל דרך אחרת. כן נתבקש צו, האוסר על העיריה-הנתבעת 1 לעשות שימוש בתכני בית-הספר, בתוכניות הלימודים, במערכי השיעור הייחודיים, בהצעת הניסוי שהוגשה למשרד החינוך לקראת שנת תשע"ד, וכן בציוד הנמצא בשטח בית-הספר או בכל מידע או תוכן אחר השייכים למיזם "מָסָכִים" במישרין או בעקיפין. נתבקש פיצוי בגין הפרת זכויות התובעת בסכום של 100,000 ₪.

2.עם הגשת התובענה, עתרה התובעת גם לסעד זמני. בהחלטתיּ מיום 9.6.2014 קבעתי קדם-משפט בהליך העיקרי ואת שמיעת הבקשה לסעדים זמניים, במעמד הצדדים, ליום 25.6.2014. בסעיף 5 לאותה החלטה, הוריתי על הגשת כתב-הגנה בהליך העיקרי, וציינתי, שבית-המשפט עשוי להורות על הקדמת הדיון בתובענה בִּמקום הדיון במעמד הצדדים, וזאת מכוח תקנה 369 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

ישיבת יום 25.6.2014 נדחתה, לאחר דיון קצר, על-דעת בעלות-הדין, להיום, כדי לאפשר לצדדים משא וּמתן עניינִי ביניהם. בהמשך גם הגישה התובעת כתב-תשובה.

בראשית ישיבת היום קבעתי, כי אשמע את הדיון בתובענה בִּמקום הדיון בבקשה לסעד זמני. לפי בקשת הצדדים, נשמעו חקירוֹת של מצהירים מטעם בעלותהדין.

3.בתום שמיעת סיכומי התובעת בעל-פה קָבל בא-כוחה על כך, שבית-המשפט שמע את הדיון בהליך העיקרי בִּמקום לשמוע בקשה לסעד זמני, וציין, שבמסגרת ההליך העיקרי, סבר שיוכל להביא עֵד נוסף וגם עֵד מומחה. לא צויין לגבי אילו נושאים יעיד העד ומה תחום המומחיות של המומחה. דברים אלה לא נשמעו אחרי שהוקראה החלטתיּ בראשית הדיון (עמ' 7 לפרוטוקול ישיבת היום), לפיה אני שומע את ההליך העיקרי, כאמור. אינני סבור שיש בדברי בא-כוח התובעת כדי להצדיק אי-קיוּם דיוּן בהליך העיקרי. השאלות המהוּתיוֹת, העוּבדתיוֹת והמשפטיוֹת, המתעוררות בהליך הזמני, אינן שונות מאלה שבהליך העיקרי. ככל שעדויות או תצהירים נוספים חיוּניים להליך העיקרי, מן הראוי היה להביאם גם במסגרת הבקשה לסעד זמני. יתרה מזאת, ברור שבעל-דין המבקש סעד חריג של צו מניעה זמני בעניין המשך הפעלת בית-ספר, חייב בהבאת מלוא הראיות והטענות הדרושות לעניין. בענייננוּ נדון תִּפקודו של בית-ספר תיכון לנוער בסיכון באור-יהודה. מִן הראוי, שכּל הגורמים המעורבים בתִּפעוּלוֹ של ביתהספר יֵדעו באופן ברור, מבּעוד מועד ולפני תחילת שנת הלימודים הבאה, את התשתית המשפטית הרלוונטית, וּמכאן חשׁיבוּת ההכרעה עוד קודם לתחילת שנת הלימודים, וּבאופן שלא יוֹתיר סימני-שאלה בנושאים אלה.

עמדת התובעת

4.טענתה העיקרית של התובעת היא, שיָזמה, יצרה וּפיתחה, את מיזם ביתהספר התיכון לתקשורת "מָסָכִים" לנוער בסיכון, המתנהל מִזה כארבע שנים באור-יהודה. התובעת אומרת כי בית-הספר הינו פרי פיתוח חדשני וּמקורי שלה ושל הנתבעת הפורמאלית מס' 3, שלִשתיהן ניסיון של עשׂרות שנים בתחום התקשורת (ראו: סעיף 1 לכתב-התביעה).

עוד נאֱמר, הן בכתב-התביעה והן בתצהיר המפורט שהוגש על-ידי התובעת (9.6.2014), כי התובעת והנתבעת הפורמאלית 3 שיתפו פעולה עם העמותה-הנתבעת הפורמאלית 2, שברֹאשהּ עומד ד"ר מייק נפתלי, וכן עם ד"ר חיים נבון, סגן ראש אגף במשרד החינוך, האחראי על החינוך המוּכּר שאינו רִשׁמי, כדי להקים את בית-הספר היצירתי הנדון.

5.לענייננוּ חשוב להדגיש, כי הסכם להפעלת בית-הספר מתאריך 28.6.2010, נחתם בין העירייה-הנתבעת 1 (להלן: "העירייה"), לבין העמותה-הנתבעת הפורמאלית 2 (להלן: "העמותה"). הסכם זה צורף כנספח א' לכתב-התביעה, דהיינו, טענות התובעת כנגד העירייה, מושתתות על ההסכם האמוּר. התובעת איננה צד להסכם. העמותה אינה תובעת בהליך הנוכחי. העומד בראש העמותה, ד"ר נפתלי, לא הגיש תצהיר מטעם התובעת (הגם שנכח בחלק מהדיונים בבית-המשפט).

עוד יצוין, שלא כל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהסעדים הנתבעים, צורף עלידי התובעת כנתבע. לא צורף הזוכה במכרז להפעלתו של בית-הספר בשנת הלימודים הקרובה. לא צורפו מי שהתובעת מתנגדת להעסקתם, במישרין או בעקיפין, על-ידי המפעיל החדש.