ת"א 15146-10-15 דוויק נ' עמותת אלקודס לרווחה ופיתוח

הנתבעת היא עמותה הפועלת למטרות צדקה, המסייעת לנזקקים מקרב תושבי מזרח ירושלים בין השאר, בשיפוץ בתיהם, מבלי שהם נדרשים לשלם תמורה כלשהי. בשנת 2005 נחתם הסכם בין העמותה לבין התובע בקשר לשיפוץ דירתו בעיר העתיקה בירושלים במימון מלא של כספי העמותה. לימים התלונן התובע על ליקויים בעבודות השיפוץ ולטענתו, חרף הבטחות מצד העמותה לתקנם, הם לא תוקנו. מכאן תביעתו לחייב את העמותה לפצות אותו בסך 136,700 ₪, בשל נזקיו אשר לטענתו, נובעים מאותם ליקויים.

במסגרת כתב ההגנה שהגישה העמותה הנתבעת, עתרה היא למחיקת התביעה על הסף ולחלופין, לדחייתה על הסף, מטעמים אלו: התיישנות התביעה, חל שיהוי בהגשתה, היעדר יריבות בין התובע לבין הנתבעת, היעדרה של עילת תביעה נגד הנתבעת, היות התביעה טורדנית וקנטרנית.

א.עיקרי העובדות

2.תחילה יובאו עיקרי העובדות על-פי הנטען בכתב התביעה, אשר בעיקרן, כך נראה, אף אינן שנויות במחלוקת.

במסגרת פעילותה של העמותה הנתבעת, נחתם ביום 23.4.2005 הסכם בינה לבין התובע, המסדיר את נושא שיפוץ דירתו במימון העמותה (נספח א' של כתב התביעה (להלן – ההסכם) (תרגום לעברית של כל הנספחים הוגש ביום 3.5.2016)). על עבודות השיפוץ הופקד הקבלן מאזן דוויק, אשר החל בעבודות בתחילת חודש יוני 2005, והן הסתיימו כעבור כחודש וחצי. על-פי טענת התובע, מיד עם חזרתו אל דירתו הבחין בכך שהעבודות נעשו, כך לטענתו, ברשלנות רבה (טיח עקום, מקולף וכדומה) ולאחר הגשם הראשון, אף חדרו מי גשמים אל דירתו. אז לטענתו, התברר לו, שהגג רוצף באופן לקוי שגרם לחדירת מי הגשמים מבעד לדלת המעבר אל הגג. על-פי טענת התובע, בשל אותה רטיבות נגרמו לדירתו נזקים רבים.

התובע טען, כי פנה אל הנתבעת מיד לאחר שנוכח בליקויים שנמצאו בעבודת הקבלן, וכי אמנם הנתבעת שלחה אל דירתו מהנדס בשם ראיד, אשר ערך רשימה של הליקויים שנמצאו. ביום 4.1.2006 אף שלחה העמותה מכתב דרישה אשר הופנה אל הקבלן, אשר התבקש לתקן את אותם ליקויים (שם, נספח ב'). על-פי טענת התובע, חרף האמור, לא תוקנו הליקויים ולפיכך שב התובע ופנה אל הנתבעת במכתב מיום 20.6.2006, שבו דרש שהליקויים שנמצאו יתוקנו (שם, נספח ג'). לטענת התובע, במכתב של הנתבעת מיום 19.7.2006, אף הובטח לו כי הליקויים יתוקנו (שם, נספח ד'), אך לטענתו, הליקויים לא תוקנו. לכן שב ופנה אל הנתבעת במכתב מיום 14.7.2010 (שם, נספח ה'), אך ללא הועיל. עוד טען, כי ביום 30.3.2015 התייצבו בדירתו שני מהנדסים מטעם הנתבעת, אשרף ומונזר, שאמרו לתובע כי במועד קרוב ייערכו שיפוצים בדירה הסמוכה לדירתו ובאותה הזדמנות יתוקנו גם הליקויים הנטענים בדירתו, אך למרות זאת, הדבר לא נעשה.

לנוכח האמור, עתר התובע לפיצוי בסך 136,700 ₪. את עלות תיקון הליקויים אמד בסך 36,700 ₪ ולתמיכה בכך צירף מכתב של קבלן (שם, נספח ו'). כן עתר לפיצוי בסך 50,000 ₪ עבור עוגמת נפש ופיצוי בסך 50,000 ₪ עבור "התרוצצויות ופניות".

3.כתב התביעה הוגש ביום 11.3.2015. מאז הוגש התנהלו הליכים שונים בעניין בקשת התובע לפטור מתשלום אגרת המשפט וביום 30.12.2015 ניתנה החלטה (כבוד הרשם הבכיר אופיר יחזקאל), הפוטרת את התובע מתשלום מחצית האגרה. משהושלמו הליכים אלו, הגישה הנתבעת ביום 25.1.2016 את כתב ההגנה מטעמה, אשר כלל את בקשתה לדחיית התביעה על הסף ולחלופין למחיקתה על הסף.

משלא צלחו הליכי המהו"ת, ניתנה ביום 27.3.2016 החלטה הקובעת מועדים להגשת תגובות בעניין טענות הסף שטענה הנתבעת. תגובת התובע הוגשה ביום 17.4.2016 והנתבעת השיבה ביום 8.5.2016.