ת"א 15134-10-13מלצר ואח' נ' בית חדש בירושלים בע"מ ואח'

לפניי בקשת התובעת 2 (להלן: "התובעת") לבטל את ההחלטה מיום 18.12.14 בגדרה נעניתי לבקשת הנתבעת להמציא לה את "הקבלות המעידות על רכישת רכיבי המיזוג שהתבקש תשלום עבורם ואשר לא תומחרו במסגרת כתב הכמויות המקורי" (בקשה מס' 34 בנט).

מקורה של הבקשה להמצאה בטענה שהעלה ב"כ הנתבעת עו"ד שילה בדיון ביום 17.12.14 (פרו' עמ' 19 ש' 11 – 18), כאשר ביקש להמציא את הקבלות של רכישת המרכיבים שהותקנו על ידי התובעת. כבר במהלך הדיון הערתי, הערה שלא קיבלה ביטוי בפרוטוקול, כי איני רואה להיעתר לבקשה הגורפת שעה שהרכיבים צויינו ותומחרו בכתב הכמויות שאושר על ידי הנתבעת והמפקח מטעמה (צד ג'), ולפיכך אין זה רלוונטי מה היתה העלות לתובעת. ב"כ התובעת השיב לבקשה זו.

עו"ד פלדמן, ב"כ הנתבעת, התייחס בהמשך שם למובאה מהחוזה שבין הצדדים כי שינויים, תוספות והפחתות יחושבו על פי כתב הכמויות ובמקרה הצורך יחושבו עלפי ניתוח מחירים שיאושרו בדיון וכי נראה שיש מחלוקת בין הצדדים באשר לפירושם.

בהחלטה בסוף הפרוטוקול לא התייחסתי לבקשה זו, ועל רקע זה הוגשה הבקשה של הנתבעת, שלה נעניתי, תוך ציון והדגשה, כי אני ער לטענות התובעת כי הקבלות אינן רלוונטיות, ואולם במטרה לקדם את הדיון ולא לדחות את הגשת חוות הדעת מטעם הנתבעת, יועברו הקבלות המבוקשות.

לאחר עיון בבקשת התובעת לעיון מחדש בהחלטה האמורה ועיון בתגובות ובתשובות שניתנו על ידי הצדדים, לא ראיתי לשנות מההחלטה.

אם וככל שקיימת מחלוקת לגבי תמחור רכיבים שלא צויינו בכתב הכמויות יש מקום להיענות לבקשת הנתבעת, והצדדים יהיו רשאים להעלות כל טענה בנושא, כגון האם יש להביא בתמחור לנתבעת את העלות לתובעת, אם לאו, או כל טענה אחרת.

ודוק. על התובעת להמציא לנתבעת אך ורק את המבוקש, היינו, "הקבלות המעידות על רכישת רכיבי המיזוג שהתבקש תשלום עבורם ואשר לא תומחרו במסגרת כתב הכמויות המקורי".

הא ותו לא.

אכן, כטענת ב"כ התובעות והצד השלישי, המועד להשלמת ההליכים המקדמיים שנקבעו בהחלטות קודמות, חלף ועבר לו. עם זאת, בנסיבות, איני רואה למנוע מהנתבעת את המבוקש לצורך בירור התובענה בקשר לחיובה ברכיבים שלא נכללו בכתב הכמויות. מכל מקום, במסגרת פסיקת הוצאות בתובענה לעת מתן פסק הדין, ככל שלא יגיעו הצדדים להסדר ביניהם, יישקל גם האיחור מצד הנתבעת בהגשת הבקשה לקבל לידיה המסמכים האמורים והתוצאות הנובעות מכך.