ת"א 1506-04-14 שקלים נ' טובול

1.בפני בקשת הנתבע לסלק על הסף את כתב התביעה המתוקן.

2.הנתבע טוען כי כתב התביעה המתוקן אינו מצביע על יריבות בינו לבין התובע 1 עו"ד טל שקלים. דין הטענה להידחות. בכתב התביעה המתוקן נטען כי עו"ד שקלים והנתבע חתמו על חוזה, לרכישת מניותיו של הנתבע בתובעת 2 על ידי עו"ד שקלים, לפיו עו"ד שקלים ישלם לספקים ונושים סך של 110,000 ₪ וכי הנתבע ישלם כל חוב שנוצר טרם יום הרכישה העולה על סך 110,000 ₪ (פס' 34). נטען, בין היתר, כי החובות הקיימים חרגו מעל 110,000 ₪ אולם הנתבע לא שילם בהתאם להתחייבותו החוזית, ובכך הפר הוא את החוזה בינו לבין עו"ד שקלים (פס' 94). הנה כי כן, כתב התביעה המתוקן מצביע על עילה חוזית בין הנתבע לבין עו"ד שקלים. העובדות הנטענות בכתב התביעה, ככל שיוכחו, אכן מצביעות על יריבות חוזית בין הנתבע לבין עו"ד שקלים.

הנתבע טוען כי המסמכים שצורפו לכתב התביעה המתוקן אינם מוכיחים כי עו"ד שקלים שילם סך של 110,000 ₪. אין בטענה זו כדי לגרוע מהאמור לעיל. טענה לסילוק תביעה על הסף לחוד, וראיות להוכחת עילת התביעה לחוד. כתב התביעה אינו השלב שבו נבחנת השאלה האם התובע הוכיח את טענותיו.

3.הנתבע טוען כי כתב התביעה המתוקן אינו מצביע על יריבות בינו לבין התובעת 2, היא החברה מושא ההסכם בענין מכר המניות. דין הטענה להידחות. על-פי הנטען בכתב התביעה המתוקן, הנתבע היה בעל מניות בחברה. נטען, כי בעקבות אי קיום התחייבות הנתבע לשלם חובות קיימים כאמור, קרס חשבון הבנק של החברה ופעילותה והמוניטין שלה נפגעו וניזוקו (סעיפים 99.3 ו-99.4). ודוק: ההתחייבות החוזית הנטענת של הנתבע היתה כלפי עו"ד שקלים; אולם הטענה לעילה לחברה היא, שבכך שהנתבע הפר את התחייבותו כלפי עו"ד שקלים, הוא גרם גם נזק לחברה. העילה הנטענת של החברה היא נזיקית באופיה. דומה כי הנתבע ער לכך. הוא טוען כי "גם בדל היריבות שהתובעים מנסים להצביע עליו... בין התובעת לנתבע, אין בו ממש מאחר והתובעים אינם תובעים תביעה החזרת כספים ששולמו לכאורה בגלל סגירת עסקה של התובעת ו/או בגין נזק שנגרם לכאורה בשל כך" (פס' 21 לתשובה לתגובה). אלא שגם טענה זו נדחית. בסעיף 100 לכתב התביעה מתוקן טוענים התובעים בין היתר כי "משום הנזקים הכבדים שנגרמו לתובע....וכן לתובעת בגין הפסדיה והנזקים שנגרמו לה[,] לפיכך בית המשפט מתבקש להורות לנתבע לשלם לתובעים את הסכומים הבאים...".

4.הנתבע טוען כי יש לסלק את כתב התביעה המתוקן על הסף לאור סעיף בחוזה, שאליו לא הפנו התובעים, לפיו עו"ד שקלים בדק את הצהרות הנתבע והוא מוותר על טענות בקשר למניות החברה וכד' (פס' 9 לבקשה). הטענה נדחית, בין היתר לאור הטענה בכתב התביעה המתוקן לפיה היה נספח לטיוטת החוזה אשר מנה את החובות הקיימים של החברה, אלא שהנתבע מחק אותו תוך הטעייתו של עו"ד שקלים (פס' 30 לכתב התביעה המתוקן).

5.הנתבע טוען לסילוק על הסף מפאת שיהוי. הנסיבות הנטענות בבקשה אינן מצביעות על שיהוי ברור וקיצוני עד כדי סילוק התביעה על הסף, והנתבע יוכל לטעון לדחיית התביעה מפאת שיהוי במסגרת בירור התביעה.

6.הנתבע טוען כי לא ניתן להתגונן כראוי מפני התביעה כפי שהוגשה, נוכח הניסוח שלה, כאשר לא ניתן לדעת מהן הטענות והנזקים הנטענים על ידי התובע ומהן טענות והנזקים הנטענים על ידי התובעת. אכן ישנם כתבי תביעה שבהם ההפרדה בענין זה ברורה יותר. אלא שלא מדובר במצב שבו לא ניתן להתגונן, גם אם הדבר מצריך הכחשה של טענה גם בקשר לעו"ד שקלים התובע 1 וגם בקשר לחברה התובעת 2. לא מן המותר להזכיר כי סוגיית ניסוח כתב התביעה בתביעה זו כבר העסיקה ארבע ערכאות, מרשמת ועד לבית המשפט העליון, והגיעה העת לברר את התביעה.

7.הנתבע טוען כי מסמכי רשם החברות מצביעים על כך שישנו דירקטור נוסף ובעל מניות נוסף בחברה לצדו של עו"ד שקלים, אלא שלא הוגשה החלטת החברה בדבר הגשת התביעה. המסמכים שצירף הנתבע מצביעים על כך שלעו"ד שקלים רוב המניות ומניית ההנהלה. למען הסדר הטוב הנני מורה לחברה להגיש תוך 7 ימים העתק החלטה של האורגנים המוסמכים בחברה, בדבר הגשת התביעה בשם החברה.

8.הבקשה נדחית. הנתבע ישלם לתובעים יחד ולחוד שכר טרחת עורך דין בסך 2000 ₪ בגין הבקשה.