חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

ת"א 15032-03-12 חדד נ' רשות הטבע והגנים ירושלים ואח'

: | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ירושלים
15032-03-12
26.1.2015
בפני השופטת:
מרים אילני

- נגד -
תובע:
יוסף חדד אייל אבידן
עו"ד אייל אבידן
נתבעים:
1. רשות הטבע והגנים ירושלים
2. הראל חברה לביטוח בע"מ מיכל זילברברג
3. מועצה אזורית גן רוה יפעת (כהן) נפתלי

עו"ד מיכל זילברברג
עו"ד יפעת (כהן) נפתלי
פסק דין

  1. על פי הנטען בכתב התביעה, ביום 30.6.11, נפצע התובע בעת שדרך על שיפוד שהיה מושלך בחוף הים שבגן הלאומי פלמחים (להלן: חוק הים או החוף). התובע עותר לפצותו בגין נזק הגוף שנגרם לו. התביעה הוגשה נגד הנתבעת 1, רשות הטבע והגנים המפעילה את הגן הלאומי (להלן: הרשות), הנתבעת 2, המבטחת את הרשות וכנגד הנתבעת 3, המועצה האזורית גן רווה, הרשות המקומית שבשטחה נמצא החוף (להלן: המועצה). התובע לא הגיש חוות דעת רפואית והוא אינו טוען לנכות צמיתה. הצדדים חלוקים הן בשאלת האחריות והן בשאלת הנזק.

    רקע עובדתי

  2. נסיבות האירוע נלמדות מן התצהירים של התובע ושל שני חבריו שהיו עמו במהלך האירוע הנטען, עליהם נחקרו. כעולה מן התצהירים והחקירות, ביום האירוע הגיעו התובע וחבריו לחוף לחגוג במסגרת מסיבת רווקים של אחד החברים. באזור האירוע היו פזורים חצאי חביות המיועדות להכנת מנגל והחברים התארגנו להכנת מנגל. זמן קצר לאחר שהגיעו לחוף, בסביבות השעה 18:00 (עמ' 8 שו' 4 לפרוטוקול), דרך התובע על שיפוד באורך של כ- שחדר לתוך כף רגלו של התובע, בעת שהיה יחף, וגרם לו חתך ברוחב של כשני סנטימטרים. העד קובי בן נעים שהיה במקום והינו חובש, חבש לתובע את הרגל.

  3. בכל הנוגע להשתלשלות העניינים לאחר הפציעה, העדויות סותרות. בעוד שהתובע העיד כי לאחר שמר בן נעים חבש לו את הרגל הוא נותר לשכב עד שהכאב נרגע, ולאחר מכן עזב את המקום בכוחות עצמו בסביבות השעה 19:30 (עמ' 8 שו' 12, 20), מר בן נעים העיד, כי "אחד החברה פינה אותו" (עמ' 3 שו' 25; עמ' 4 שו' 2-5) והעד משה אברהם העיד, כי התובע נשאר איתם עד לסיום המסיבה (עמ' 12 שו' 31).

  4. כמו-כן, בעוד שמר בן עמי העיד כי המסיבה נגמרה בשעה 23:00 (עמ' 3 שו' 23), מר משה אברהם העיד, כי המסיבה הסתיימה מעט לאחר החשכה וכי האירוע היה קצר (עמ' 13 שו'1 ושו' 16). התמיהות בקשר לשעה שבה התפנה התובע מן המקום גוברות לנוכח עדותו בכל הנוגע לפנייתו לקבלת טיפול רפואי במרפאת טרם, קודם לפנייה למיון. התובע סיפר בעדותו כי עזב את מקום האירוע בסביבות השעה 19:30 וכי ממקום האירוע פנה "ישר לחדר המיון". כאשר נשאל בחקירה הנגדית, כיצד הדבר מתיישב עם התיעוד הרפואי ממנו עולה כי הגיע לחדר המיון רק בשעה 4:00 לפנות בוקר, ציין התובע לראשונה כי קודם לכן פנה למרפאת טרם משם נשלח ללא כל אישור או הפניה, לחדר המיון.

  5. לנוכח הסתירות והתמיהות העולות מן העדויות, הנתבעות מכחישות את גרסת התובע בכל הנוגע לעצם קרות האירוע.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>