פ' נ' משרד הבריאות - לשכת היועץ המשפטי

רקע

עסקינן בתביעת נזיקין. התובע, יליד 1948, רופא במקצועו (להלן: "התובע") ניהל בזמנים הרלבנטיים לתובענה זו, מרפאת מיון ילדים בבי"ח מאיר בכ"ס (להלן: "מיון"). הנתבעת הינה מדינת ישראל, משרד הבריאות (להלן: "המדינה" או "הנתבעת")

ביום 28.6.06 התקבל למיון ילד שנפגע בראשו כתוצאה ממשחק כדורגל בביה"ס (להלן: "הילד"). כעבור כשעה וחצי הועבר הילד למח' ילדים להשגחה, ולאחר כ 18 שעות, בהיותו במחלקת ילדים, איבד את הכרתו. הילד הועבר לטיפול נמרץ בבית חולים שניידר, שם נפטר כעבור זמן קצר.

ביום 12.01.12 הוגשה נגד התובע קובלנה משמעתית סטטוטורית בהתאם לסעיף 41(3) לפקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז- 1976, וביום 11.6.13 התובע זוכה באופן מוחלט מכל האישומים שבקובלנה המשמעתית בפסק דינו של השופט (בדימוס) אמנון סטרשנוב.

לאחר הזיכוי הגיש התובע תביעה אזרחית זו בטענה שלא היה מקום כלל להגשת הקובלנה המשמעתית מלכתחילה לאור ממצאי וועדות הבדיקה שבדקו את המקרה ולא מצאו דופי בהתנהלותו המקצועית של התובע. התובע דרש פיצוי עבור נזקי הגוף, החזר הוצאות הגנתו, פגיעה בשמו הטוב ובמוניטין שלו וכן עוגמת נפש. בפסק דיני מיום 27.11.17 קיבלתי את תביעתו של התובע וחייבתי את הנתבעת לפצות את התובע בסכום של 180,000 ₪ וכן בשכ"ט עו"ד והחזר הוצאות משפט.

כעת לפני בקשה מטעם התובע לקביעת סכום הוצאות המשפט. לטענת ב"כ התובע המלומדת הוצאות המשפט הן כדלקמן:

1. אגרת פתיחה בסך 710 ₪ (ת. ערך 02.08.15).

2. אגרת פתיחה בסך 5,228 ₪ (ת. ערך 10.11.15).

3. אגרת מחצית שניה בסך 5,937.5 ₪ (ת. ערך 24.01.17).

4. שכרו של העד פרופ' ז'אק מישל בסך 1,000 ₪ כפי שנקבע בהחלטה מיום 13.02.17.

5. הוצאות הקלטת דיון מיום 30.04.17.